הגלגול האחרון- תוכנית מס' 23

זוהי התוכנית האחרונה שלנו, תודה למיקי שטיינר ויונתן גל מרדיו הטחנה/בנימינה שנתנו לנו במה להשמיע את כל השירים שאנחנו אוהבים. תודה לאייל קוחל, פז הירשמן, מירה דניאל, אידית גזין, נועם לונדון, יואב זאבי ונועם ליפשיץ. ובעיקר תודה לכן המאזינות ולכם המאזינים

הטחנה | רדיו בנימינה מציגה: הגלגול האחרון - 6 חברי וחברות ילדות, שאחרי 30 שנים בערך מצאו את עצמם עושים יחד מוסיקה, בדרך למופע רוק. "הרקע של כולנו דומה: רקע דהוי בן 30 ומשהו שנולד וגדל ברמת גן, ואנחנו צובעים אותו יחד מחדש. כמו בציור - הרקע חשוב, אבל הפרטים בציור חשובים יותר. אז התחלנו לרקוע, לקרוע, להרקיע. ולרקום. לרקום ציור חדש. שחוט הרקמה שלו הוא מוסיקת-הרקע של חיינו, שאספנו בדרך, ושאותו אנחנו מגישים לכם, המאזינים". || והפעם: ישראלילי אחרון

הטחנה | רדיו בנימינה מציגה: הגלגול האחרון - 6 חברי וחברות ילדות, שאחרי 30 שנים בערך מצאו את עצמם עושים יחד מוסיקה, בדרך למופע רוק. "הרקע של כולנו דומה: רקע דהוי בן 30 ומשהו שנולד וגדל ברמת גן, ואנחנו צובעים אותו יחד מחדש. כמו בציור - הרקע חשוב, אבל הפרטים בציור חשובים יותר. אז התחלנו לרקוע, לקרוע, להרקיע. ולרקום. לרקום ציור חדש. שחוט הרקמה שלו הוא מוסיקת-הרקע של חיינו, שאספנו בדרך, ושאותו אנחנו מגישים לכם, המאזינים". || והפעם: לועזיזי 4

האלבומים הגדולים: אלבום שהשפיע מוסיקלית ואישית על כל אחד מאיתנו. הבחירה הפעם היא של נועם ליפשיץ, באלבום של דונה סאמר משנת 1982, שנקרא על שמה. את האלבום הזה, ואת דונה סאמר בכלל, אני מכיר בזכות אחי רן. אני הייתי יותר באגף של מייקל ג'קסון (אשר משתתף במקהלה המפוארת שארגן קווינסי ג'ונס באלבום הזה לשיר מס' 4). זהו אלבום שאני מכיר כל צליל בו. אין בו אף שיר מיותר. כל העיבודים, הלחנים, השירה המאנפפת של דונה סאמר, הקולות מאחורה, הנגינה המושלמת של הנגנים, הטקסטים הפשוטים, הישירים והמרגשים. הכל עובד כמו שעון ומסתכם ביצירה של רוק, פופ, אר אנד בי, סול. בשנת 82' הייתי ילד בן 10. לא "הבנתי" במוסיקה, אבל גם לא הייתי צריך. האלבום הזה נכנס לאוזן בקלות רבה, ומזכיר לי איך נשמעה המוסיקה בארה"ב בשנת 1982, וכמה אני מתגעגע אליה

הטחנה | רדיו בנימינה מציגה: הגלגול האחרון - 6 חברי וחברות ילדות, שאחרי 30 שנים בערך מצאו את עצמם עושים יחד מוסיקה, בדרך למופע רוק. והפעם: מת לחיות 1- השירים היפים של האמנים המתים

הטחנה | רדיו בנימינה מציגה: הגלגול האחרון - 6 חברי וחברות ילדות, שאחרי 30 שנים בערך מצאו את עצמם עושים יחד מוסיקה, בדרך למופע רוק. "הרקע של כולנו דומה: רקע דהוי בן 30 ומשהו שנולד וגדל ברמת גן, ואנחנו צובעים אותו יחד מחדש. כמו בציור - הרקע חשוב, אבל הפרטים בציור חשובים יותר. אז התחלנו לרקוע, לקרוע, להרקיע. ולרקום. לרקום ציור חדש. שחוט הרקמה שלו הוא מוסיקת-הרקע של חיינו, שאספנו בדרך, ושאותו אנחנו מגישים לכם, המאזינים". || והפעם: פחות דיבורים יותר מעשים- מעט טקסט, הרבה מוסיקה

הטחנה | רדיו בנימינה מציגה: הגלגול האחרון - 6 חברי וחברות ילדות, שאחרי 30 שנים בערך מצאו את עצמם עושים יחד מוסיקה, בדרך למופע רוק. "הרקע של כולנו דומה: רקע דהוי בן 30 ומשהו שנולד וגדל ברמת גן, ואנחנו צובעים אותו יחד מחדש. כמו בציור - הרקע חשוב, אבל הפרטים בציור חשובים יותר. אז התחלנו לרקוע, לקרוע, להרקיע. ולרקום. לרקום ציור חדש. שחוט הרקמה שלו הוא מוסיקת-הרקע של חיינו, שאספנו בדרך, ושאותו אנחנו מגישים לכם, המאזינים". || והפעם: ישראלילי 3

הטחנה | רדיו בנימינה מציגה: הגלגול האחרון - 6 חברי וחברות ילדות, שאחרי 30 שנים בערך מצאו את עצמם עושים יחד מוסיקה, בדרך למופע רוק. "הרקע של כולנו דומה: רקע דהוי בן 30 ומשהו שנולד וגדל ברמת גן, ואנחנו צובעים אותו יחד מחדש. כמו בציור - הרקע חשוב, אבל הפרטים בציור חשובים יותר. אז התחלנו לרקוע, לקרוע, להרקיע. ולרקום. לרקום ציור חדש. שחוט הרקמה שלו הוא מוסיקת-הרקע של חיינו, שאספנו בדרך, ושאותו אנחנו מגישים לכם, המאזינים". || והפעם: שירי בצפר. כי יש לי עיניים בגב, הצלצול הוא בשבילי, ואני את הבגרות שלי כבר עשיתי

האלבומים הגדולים: אלבום שהשפיע מוסיקלית ואישית על כל אחד מאיתנו. הבחירה הפעם היא של קוחל, שבחר את האלבום מרקיורי פולינג של סטינג משנת 1996

הטחנה | רדיו בנימינה מציגה: הגלגול האחרון - 6 חברי וחברות ילדות, שאחרי 30 שנים בערך מצאו את עצמם עושים יחד מוסיקה, בדרך למופע רוק. "הרקע של כולנו דומה: רקע דהוי בן 30 ומשהו שנולד וגדל ברמת גן, ואנחנו צובעים אותו יחד מחדש. כמו בציור - הרקע חשוב, אבל הפרטים בציור חשובים יותר. אז התחלנו לרקוע, לקרוע, להרקיע. ולרקום. לרקום ציור חדש. שחוט הרקמה שלו הוא מוסיקת-הרקע של חיינו, שאספנו בדרך, ושאותו אנחנו מגישים לכם, המאזינים". || והפעם: פאנק: הפאנק התפתח ממוזיקת נשמה תוך שילוב רוק, ומאופיין במקצב קופצני-איטי אך לא רעשני. תחילתו של הפאנק בשנות ה-60 וה-70 ברבעים האפרו-אמריקאים שבערים הגדולות בארצות הברית