האם בועת הנדל״ן הגיעה לשיא גודלה? מארחים את מגוריט

היום אנו נקדיש את הפרק השבועי של אינווסטור לייב לתחום השקעות הנדל״ן. המטרה שלנו הערב היא לספק לכם סקירת רוחב על כל האפשרויות להשקיע בנדל״ן, החל מרכישת נכס מניב באופן ישיר ועד קרנות שמבצעות השקעות בקנה מידה גדול הרבה יותר ובסוגים שונים של השקעות. לטובת הנושא הרחב והדי מורכב, נארח את ניר גולדברג, שותף מנהל בקרן הריט הציבורית Next Point (נסחרת בספרד). לניר ניסיון עשיר בסוגים שונים של השקעות נדל״ן, החל מנסיונו האישי ודרך הקריירה המקצועית שלו שהובילה אותו לעסוק כמעט בכל סוגי הנכסים ובמדינות שונות, במיוחד באירופה. את התובנות המרכזיות והעיקריות הוא יחלוק אתכם הערב, כאשר הפרק הערב יהיה בעל פן לימודי יותר עם רשימת היתרונות והחסרונות של כל אפשרות השקעה. כמובן שהראייה שלנו היא מנק׳ מבטו של המשקיע, וזה גם יהיה עיקר הדגש שלנו במהלך השיחה הערב. אז הצטרפו אלינו הערב למסע בין השקעות נדל״ן שונות. מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

מהן החדשות הטובות בשוק ההון בארה"ב ובורסת ת"א, מה קורה בעולם ששקוע בשנת בחירות, עם רטוריקה פופוליסטית הולכת ומקצינה בין מדינות, הכל בסקירה
לצפיה בסקירה המלאה בוידאו

סקירה חודשית: מרץ 2024 במאקרו ובשוקי ההון

מהן החדשות הטובות בשוק ההון בארה”ב ובורסת ת”א, מה קורה בעולם ששקוע בשנת בחירות, עם רטוריקה פופוליסטית הולכת ומקצינה בין מדינות וגושים גאו-פוליטיים. מה מלמדים אותנו המכפילים היקרים בוול-סטריט – וגם, מבט על האינפלציה והריבית באירופה. הכל כאן, בסקירה החודשית הקבועה עם עמי ארביב.השוק האמריקאי:

השוק האמריקאי ובעיקר ה- S&P הפתיע אותנו עם דילוג קליל מעל ה- 5000 ולא מראה סימני עצירה – וכל זה קורה דווקא כאשר הציפיות לצעד של הורדת ריבית מצד הבנק הפדרלי הולכות ומתרחקות – גם עקב קריאה אחרונה שהייתה גבוהה במקצת מהתחזיות. השוק הישראלי:

גם בשוק ההון הישראלי קורים דברים חיוביים. לאורך כל החודש האחרון אפשר להרגיש אופטימיות שמתורגמת לנתונים משמעותיים גם באג”ח וגם במניות בבורסת ת”א. אלה באמת חדשות טובות לכולנו, אם כי לא ממש מפתיעות. הבורסה בארץ הייתה ועדיין זולה יותר מאחיותיה הגדולות, אפשר למצוא בה הזדמנויות ויש לה עוד המון מקום לצמיחה וצמצום פערים. מדוע כלכלה חלשה לא תמיד רעה לשוק המניות והאג”ח?

היו שנים שבהן חשבנו שחדשות רעות לכלכלה הן חדשות טובות לשוק, כי בדרך כלל, התוצאה של נתונים כלכליים לא מבריקים היא ריבית נמוכה לצד המשך הרחבה כמותית ותמיכה של ה- FED.  עכשיו אנחנו פוגשים מציאות שבה לא משנה מה הנתונים מראים – בכל מקרה מדובר בחדשות טובות לשוק: אם הכלכלה חזקה אז חברות מגדילות רווחים שולי הרווח גדלים, הצמיחה ממשיכה להיות חזקה והשוק מטפס. ואם הנתונים הכלכליים פחות טובים, אז כנראה כן נראה ירידת ריבית בקרוב – וגם את זה שוק ההון אוהב והוא רושם עלייה.מה קורה בעולם?

קרוב לשבעים מדינות בעולם נמצאות בשנת בחירות, כאשר הפוליטיקה חודרת לכל תחום כמעט ומשפיעה על מהלכים מדיניים וכלכליים, באמצעות התבטאויות והחלטות פופוליסטיות. מי שעוקב מקרוב יכול גם להבחין בהקצנה של האווירה השלילית. אפשר למצוא את זה באופן בולט בהתפתחותו של דיאלוג בין-גושי, אגרסיבי ומסוכן, בין סין, רוסיה ואיראן לבין מדינות המערב – ובתוך כך, גם בזינוק האסטרונומי בתקציבי הביטחון של השחקניות המעורבות.בחלק החיובי – הבנקים המרכזיים ברוב העולם מצליחים להתגבר על האינפלציה שזינקה בעקבות מגפת הקורונה. מדובר עדיין בסיטואציה של השתלטות עוד לא הגענו לרמה הרצויה, אבל הכיוון הוא נכון ועשוי בסופו של דבר להוביל להורדות ריבית – מהלך מתבקש ורצוי מבחינת שוק ההון. כך, למרות מוקדי מתיחות רבים ברחבי העולם, ובאופן יוצא-דופן לעומת עשורים קודמים – אף מדינה כמעט לא ‘נצבעה’ באדום בעל ידי קרן המטבע הבינלאומית, שמפת תחזית הצמיחה העולמית שלה לשנת 2024 מסומנת בירוק – Across the board. ממוצע הצמיחה הצפוי בעולם השנה על פי הקרן הוא 3.1%.עוד בהסתכלות גלובלית; מדד ה-MSCI שמחזיק חשיפה לכלל הבורסות בעולם  מראה שלמרות אינדיקציות ל ‘גרידיות’ יתר בחלק מהבורסות, רוב המדדים בעולם עדיין לא קרובים למצב של תיקון חריף למטה. הנתונים האלה גם מלמדים אותנו שבאופן יחסי, רוב השווקים בעולם עדיין לא מתומחרים גבוה מדי, יחסית להיסטוריה הקרובה.המחזור הכלכלי:

כידוע, שוק ההון תמיד מקדים את הכלכלה. הוא עולה לפניה ויורד צעד אחד לפניה. כרגע, מבט על השוק האמריקאי מגלה שהוא ממשיך בשלב של עלייה מתונה לקראת השיא, כאשר במקביל הכלכלה עדיין נמצאת בצמיחה. המשמעות היא שתרחיש הייחוס של השוק מביא בחשבון האטה מסוימת בכלכלה, אבל לא מיתון.חדשות מעניינות מגיעות גם מסיכום דוחות החברות לרבעון Q4 של 2023: 73% מהחברות דיווחו על הפתעה חיובית ברווח למניה ו- 64% דיווחו על הפתעה חיובית בהכנסות. בנוסף, שיעור צמיחת הרווחים המשולב (משנה לשנה)  של S&P 500 הוא 4%. בתחזית ל- Q1 של 2024, 71 חברות S&P פרסמו תחזית EPS שלילית ו- 30 חברות פרסמו תחזיות חיוביות.ביקוש לעובדים מול דורשי עבודה:

שוק העבודה האמריקאי רושם נתונים סותרים, כאשר מצד אחד, השכר הממוצע והביקוש לעובדים נותרו גבוהים מהרצוי מבחינת ה- FED שמנסה לקרר מעט את השוק – ומצד שני, עדיין נרשמה עלייה במספר התביעות לדמי אבטלה, מה שמצביע על אנשים רבים שלא נכנסים לשוק העבודה, בין אם מרצונם ובין אם מסיבות אחרות.‘יוקר המחיה’ בשוק ההון האמריקאי:

באופן כללי, שוק המניות בארה”ב עדיין יקר מאוד. המכפיל של S&P 500 עומד נכון לעכשיו על 24.6 והמכפיל העתידי על 20.3. נאסד”ק נסחר במכפיל של 35.7 ומכפיל עתידי של 30.7. המשמעות של המכפיל הנוכחי כמו זה של S&P היא שגם בתסריט בו לא תהיה צמיחה, המשקיעים עומדים על תשואת רווח שנתית של 4.1% כאשר האג”ח הממשלתי ל- 10 שנים מייצר 4.18%. המספרים האלה מלמדים אותנו שפער הרווח בין 2 האפשרויות הוא לא ממש אטרקטיבי. נתון מעניין נוסף עוקב אחר זרימת ההון לאפיקים שונים, ומראה לנו שכסף החכם הולך לחברות – Small cap, מתוך ראייה קדימה להורדת ריבית עתידית, מהלך שמעניק להן רוח גבית חזקה.אירופה:

באופן זהה למצב בארה”ב, האינפלציה באירופה עדיין לא הגיעה ליעד שנמצא באזור של 2%, והיא ירדה קצת פחות מהצפוי בחודש פברואר ועומדת כרגע על 2.6% – אבל המגמה החיובית נמשכת בקצב יפה. עם זאת, הפקידות המקצועית בבנק האירופאי המרכזי עדיין מהססת לנקוט צעד, והריבית עומדת נכון לעכשיו על 4.5% להלוואות ו- 4% לפקדונות. בצפי עתידי,   ההערכה היא שבסוף 2024 נראה ריבית פקדונות ברמה של 3.25% סיכום:

• שוק המניות האמריקאי (S&P 500) חצה את רף 5000 ועולה.
• גם הבורסה בתל אביב רושמת עליות, הן באג”ח והן במניות.
• הבנקים המרכזיים בעולם מצליחים להתגבר על האינפלציה.
• רוב המדדים בעולם עדיין לא קרובים למצב של תיקון חריף למטה.
• 73% מהחברות ב-S&P 500 דיווחו על הפתעה חיובית ברווח למניה ברבעון Q4.
• הביקוש לעובדים בארה”ב נותר גבוה.
• המכפילים בארה”ב עדיין גבוהים, המניות הקטנות נסחרות עדיין במכפילים נוחים.
• הפער בין תשואת המניות לאגרות חוב ממשלתיות בארה”ב לא אטרקטיבי.
• האינפלציה באירופה עדיין לא הגיעה ליעד, אך המגמה חיובית.
• הבנק האירופי המרכזי מהסס להוריד  ריבית.
• צפי לצמיחה עולמית של 3.1% בשנת 2024

היי חברות וחברים, נשמח שתצביעו לנו בתחרות הפודקאסטים של גיקטיים, כאן בלינק. בקטגוריית כלכלה.

https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-the-year-2024-vote-now/

א. כנסו לעמוד וגללו מטה
ב. כדי להצביע אתם צריכים להיות מחוברים דרך חשבון הגוגל שלכם
ג. הצביעו להשקעות למתחילים בקטגוריית כלכלה. 

תודה!

מה יעשה בנק ישראל, מתי תתהפך המגמה בשוק הדיור, ואיך תיראה 2024? מתן שטרית, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס, עם תחזית אופטימית ביחס למשק הישראלי
עיתוי טוב מזה לוובינר עם מתן שטרית, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס, לא יכולנו לבקש: ערב פרסום החלטה של נגיד בנק ישראל על גובה הריבית במשק. שטרית הציג לנו את השיקולים לכאן ולכאן, כשלא חסרות סיבות טובות להוריד: ההשתלטות היפה על האינפלציה, נתון צמיחה חלש ב-Q4 של 2023 (בהתאם לציפיות האוצר ובנק ישראל), ההיחלשות בצריכה הפרטית מרבעון לרבעון והקיפאון בענף הנדל”ן. חולשה נוספת ניכרת בפדיונות בקרנות הגמל וההשתלמות, שהגיעו ב-23′ לשיא כל הזמנים. זה אומר שהציבור מוכן לוותר על רמת החיים במבט קדימה, וגם אפקט העושר מתכווץ. מיחזורי המשכנתאות הגיעו אף הם לשיא, ולא בעקבות שיפור תנאים אלא בשל מצוקה תזרימית ורצון לפרוס את החוב לתקופה ארוכה יותר, על אף הריבית הגבוהה יותר. מנגד, כשעדיין יש אי ודאות וסיכונים (ע”ע חזית צפונית), וכשבסך הכול יש שמונה החלטות ריבית בשנה ואחת כבר מאחורינו – מדוע למהר ולא להמתין לאפריל, ובינתיים לסכן את השקל בשל הפרשי ריביות ביחס למטבעות האחרים? הנגיד והמשנה לו כבר הבהירו שתהליך ההפחתות יהיה מדוד והדרגתי, ובתחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכים שבסוף 24′ נראה רמת ריבית של 4%-3.7%. זה אומר עוד שתיים-שלוש הפחתות במהלך השנה.בראייה ארוכת טווח יותר, נצטרך להתרגל לעולם של ריביות ריאליות, שלא כמו ריביות האפס של העשור החולף (לפני גל ההעלאות). הבנקים המרכזיים מסתכלים על הריבית הריאלית הטבעית, כאשר המשק במלוא הפוטנציאל וללא לחצים אינפלציוניים או דפלציוניים. בישראל, על פי המחקרים, מדובר על סביב 0.7%. לכך יש להוסיף אינפלציה של אמצע היעד, באזור 2%, מה שאומר ריבית שיווי משקל הקרובה ל-3%. לפחות מזה לא צריך לצפות, ודאי לא בשנה-שנה וחצי הקרובות. לעניין השקל מול הדולר, שטרית תיאר באוזנינו את שני המבחנים ביחס למטבע: הווקטור המבני – אלו הם המשתנים המשפיעים על הכיוון לטווח הארוך, דוגמת העודף בחשבון השוטף והפעילות הכלכלית; והווקטור המחזורי – המשתנים המשפיעים לטווח קצר. נכון לעכשיו, אלה גם אלה תומכים בשקל חזק. מידול של כלל המשתנים נותן שער של סביב 3.4-3.3 שקלים לדולר. השער כעת מעט גבוה יותר בשל פרמיית הסיכון, וכאשר הסיכונים שעודם איתנו ייצאו, אפשר לצפות להתחזקות של השקל. הפגיעה בדירוג האשראי לא צפויה להשפיע משמעותית, שכן עלויות הגיוס של הממשלה בשווקים כבר התייקרו ממילא עם פרוץ המלחמה. כך או כך, ישנם סימנים טובים ליציבות הפיננסית.לאן ילך הכסף?שאלה מעניינת נוגעת למצרף הכסף הרחב שבידי הציבור – מזומן, פיקדונות, כסף נזיל – המסתכם בכ-1.8 טריליון שקל, עם עלייה ניכרת בחודשיים האחרונים. זהו נתון חשוב, שכן מדובר בכסף שמחכה למשהו (מצב שאפיין גם את תקופת הקורונה). לאן הוא ילך? שאלה טובה. אבל אם תהיתם מנין בא, חלק גדול מזה הוא צריכת החסר של ראשית המלחמה – אין תיירות, נסיעות ונופש – בצד העלייה בהכנסה הפנויה. המגויסים למילואים, למשל, הכניסו 140%-130% ביחס לגובה השכר שהיו אמורים לקבל ללא המלחמה. אשר לשוק הדיור, שטרית סבור שנמשיך לראות ירידות מחירים עד סוף 24′ ולאחר מכן התאוששות. עוד לפני המלחמה חלה צניחה של 60%-50% בהיקף העסקאות ביחס לטרפת של 21′-22′, וזה קשור כמובן להעלאות הריבית. במקביל, בצד ההיצע חלה עלייה לאזורי שיא של 70 אלף דירות חדשות ועוד כ-20 אלף שפינו משפרי דיור. יחד עם זאת, המדד האחרון של הדיור הצביע דווקא על עליית מחירים של 0.7%. איך אפשר להסביר את זה? הנתון, שתמיד מגיע בפיגור מסוים, מתייחס לאוקטובר – חודש פרוץ המלחמה. מיעוט עסקאות, קרי פחות תצפיות סטטיסטיות, מהווה רעש בנתונים. ייתכן גם שהעלייה היא כמעט פיקטיבית וקשורה לריבוי המבצעים וההזדמנויות שמציעים הקבלנים. אבל מה יקרה הלאה? הפגיעה בכוח האדם בענף, כששליש מהעובדים לא נמצאים ומחצית מאתרי הבנייה מושבתים, תזעזע את ההיצע קדימה. זה, ירד עם הורדות הריבית, צופה פני התאוששות והתהפכות מגמה במחירים. סוגיות נוספות שעלו בשיחה הן שוק האג”ח, שבו הפניקס נמצאת במח”מ מעט גבוה מממוצע השוק – וגם זה קשור בהנחה שהריביות עומדות לרדת (מה שאומר שביצועי הקרנות הכספיות והפיקדונות יהיו נמוכים יותר, אבל מנגד, איגרות החוב עשויות ליהנות מההורדות); וההשקעות בישראל, שם הפניקס נמצאת ב-Overweight יחסית לבתי ההשקעות. בכך מגולמות הנחת ההתאוששות המהירה ממשברים ביטחוניים בישראל; ההנחה שהרפורמה המשפטית – האירוע המעצב של מרבית 2023 – ירדה מהפרק; וההטיה החזקה לבנקים שבהם התמחור נראה כעת זול. שטרית מעריך כי מרגע שענן האי ודאות ילך מאיתנו, אנחנו צפויים לראות התאוששות מהירה במשק. יש מקום לאופטימיות.

להצבעה לפודקאסט השנה של גיקטיים - השקעות למתחילים בקטגוריית כלכלה

איך נראית 24' בעיני המשקיע המוסדי, ואיזה שינוי באלוקציה פגע במסלול הכללי? סמי בבקוב, המשנה למנכ"ל הראל ומנהל חטיבת ההשקעות, בשיחה מרתקת על דברים שרואים משם

שיעורי החיסכון בישראל הם מהגבוהים בעולם, ומתוך 5.1 טריליון שקל שמנוהלים כאן, יותר ממחצית בידי המוסדיים. מכאן אפשר לגזור את ההיקף העצום שמנהל סמי בבקוב, המשנה למנכ”ל הראל ומנהל חטיבת ההשקעות. מהפוזיציה הזאת, ברורה גם הראייה הרוחבית שיש לו על המשק הישראלי והכלכלה העולמית. למי שזוכר, אירחנו אותו בשבועות הראשונים של הקורונה. עתה, בעיצומה של עוד תקופה מאתגרת, מרתק לשמוע שוב את הזווית שלו על הדברים.  

כיצד הראל רואה את 2024? הריבית תתחיל השנה לרדת, אם כי לא בקצבים המהירים שהשוק העריך. זאת משום שגם האינפלציה, שירדה יפה, מתקשה להשלים עוד מדרגה כלפי מטה. בהראל חוזים 4-3 הורדות בארה”ב ובאירופה, ורק במחצית השנייה של השנה. בישראל האי ודאות כפולה ומכופלת, הגם שהשקל מתחזק. אנחנו כבר בתוך טווח האינפלציה הרצוי, אבל לא הכול זה מוניטרי – יש גם החלטות פיסקליות שמשפיעות באופן עמוק על הדברים. כך או כך, בנק ישראל פוזל לעבר העולם, וכל עוד שם הריבית גבוהה – אין סיבה למהר. לפיכך, ההנחה העדכנית של הראל ביחס לריבית בישראל: ללא שינוי החודש; הורדות מדורגות בהמשך.   אשר לצמיחה העולמית, כאן ההערכה מדברת על האטה מסוימת. גם אם צפויה לארה”ב “נחיתה רכה”, ואפילו פחות מכך – כי בינתיים שוק העבודה מפגין חוסן, ולא ניכרת פגיעה מהותית – הרי שהיסטורית, קשה לראות את הכלכלה יוצאת ללא פגע מריבית גבוהה כל כך. בסוף, אנחנו מדברים על ריבית ריאלית חיובית של 3% בקצר טווח ו-2% בארוך. בבקוב לא רואה דרך שנתון כזה לא יאט במשהו את צמיחת המשק, והוא עלול לפגוע ברווחיות של חלק מהחברות. מה גם שאירופה, יפן ואפשר לומר שגם סין מצויות כבר שני רבעונים ברצף בצמיחה שלילית – פורמלית, זה מיתון. עשויה להיות לכך השפעה על ארה”ב, עם צמיחה איטית ממה שחושבים השווקים. במעבר לבורסה, השוק מצפה לצמיחה של 10% ב-24′ ושוב ב-25′ ברווח למניה ב-S&P 500 בכללותו. הציפיות של הראל שונות, בשל אותה הנחת יסוד לגבי קצב הצמיחה במשק האמריקאי. עניין נוסף שחשוב לשים עליו את האצבע הוא ציפיות הענק מה-AI. בבקוב מציין כי התחום הזה שינה לחלוטין את התמחור של המדד כולו באמצעות מניות של 7 חברות בלבד, אשר הוסיפו 70% בממוצע ב-2023 – לעומת 6% בלבד אצל כל היתר. אלו חברות מעולות, אך מתומחרות לדעתו יקר מאוד ומייקרות את השוק כולו. משום כך, ממצב של משקל יתר, מאמצע 23′ החלה הראל לרדת לכיוון משקל השוק בחשיפה למניות חו”ל. בבקוב מודה שהמעבר ללא סחיר, שלא הגיע לתשואות דומות (40% מהתיק הכללי נותרו במניות ו-12% ב-Private Equity, בעיקר קרנות Buyout), פגע בתיק. סקטורים אטרקטיבייםהתחומים שכעת הראל נמצאת בהם ב-Over הם בריאות – בגלל המכפילים ולמרות תוצאות חלשות, תעשייה (רכבות, תעשיות ביטחוניות שלהערכת בבקוב זולות מדי) וחומרי גלם. בטכנולוגיה הראל ניטרלית, שזה עדיין הרבה כי השוק מוטה לשם. גיאוגרפית, ביקשנו הרחבה על הודו – נדמה שהעולם רץ לשם. הראל נמצאת בהודו לפי הבנצ’מרק של השוק ולא מעבר. הודו היא היחידה שצומחת בקצב גבוה, תפקיד שהיה שמור לסין, אך עדיין רוויית ביורוקרטיה ואי ודאות. יש צורך במנהלים שהוכיחו את עצמם לאורך זמן, כאלה שיידעו להשקיע ולצמוח איתה. מרתק לשמוע מבבקוב על שיקולי המשקיע המוסדי. למשל: מדוע הוא פחות גמיש ביחס למשקיע פרטי ביציאה מפוזיציה שנחלשת – הוא עלול פשוט לרסק את המניה. נכנסנו לניתוח מניות ספציפיות כמו ICL (כיל לשעבר), נייס (שהראל מחוברת אליה ומאמינה בה מאוד) והנציגות המקומיות של תעשיית השבבים. יש ערך מוסף בעבודה עם ישראליות או Israel related – כאלו הנסחרות בחו”ל אך מוחזקות בידיים ועם הנהלות מקומיות (פאלו אלטו, צ’ק פוינט, סולאראדג’). זה בא לידי ביטוי בשקיפות היתרה ובמגע הבלתי אמצעי עם המנהלים, מה שמאפשר Stock picking. ועדיין, עשור קדימה, בבקוב מעריך שישראל תהווה רק 10% מתיק המניות של המוסדיים, פשוט בגלל הגודל. הרחבנו על שוק האג”ח הקונצרני, שאומנם נותן כעת תשואה נומינלית של 6%, אך רמת המרווח בו (ביחס לנכס חסר סיכון) נמוכה. את אג”ח ממשלת ישראל המוסדיים ממשיכים לקנות, כאשר לכיסוי גירעון המלחמה הממשלה חייבת להנפיק 17-15 מיליארד שקלים מדי חודש. השוק, לפחות בינתיים, “אוכל” את זה. קיבלנו גם הסבר לעניין השקל – ראשית, מדוע הוא נחלש כשהשוק האמריקאי בירידה. זה קורה בעיקר כי המוסדיים נאלצים להעביר לחו”ל דולרים כביטחונות (במצב רגיל הם חשופים למדדים, בין היתר, דרך חוזים עתידיים, כאשר הכסף חונה בפועל ב-Treasury או אג”ח ממשלתי בישראל). אבל הסיפור של 23′-24′ קצת שונה: הפעם הייתה זו הטלטלה הפנימית, תחילה סביב הרפורמה המשפטית ולאחר מכן המלחמה, שהביאה את המוסדיים להגדיל חשיפה למט”ח כמרכיב מאזן בתיק. וכל זאת כשהם מקבלים על כך תשואה נאה של 5%.  מה מטריד את בבקוב לתקופה הקרובה? יוקר החלק הטכנולוגי בשוק; אי ודאות גיאופוליטית ופוליטית, כאשר 50% מהשווקים הגדולים נכנסו לשנת בחירות (לניצחון של טראמפ, למשל, יהיו השלכות מרחיקות לכת); ועניין הריבית והאפשרות להאטה עולמית, ומכאן שלא מעט חברות מתומחרות גבוה מדי. ההמלצה שלו לציבור המשקיעים? לא להיות תזזיתיים מדי בין מסלולים ומנהלים. פחות עצבנות, פחות קופצניות, ו”אל תנהגו בשוק הפיננסי כפי שנוהגים אצלנו על הכביש”. 

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

אחרי לא מעט שנים בהן אפיק ההשקעה בחוב סחיר נדחק הצידה ולא הציע אלטרנטיבה מעניינת במיוחד עבור המשקיעים - הרי שעולם של ריביות גבוהות משנה את התמונה. הערב ביקשנו מאיתי ליפקוביץ', מייסד ומנכ"ל הורייזן שוקי הון להצטרף אלינו לניתוח עומק של שווקי האג״ח השונים - כיצד הם בנויים, מי השחקנים שפועלים שם, ומה מעניין אותם. נדבר על איפה הפינות בהן למשקיע הפרטי יש יתרון על פני משקיעים מוסדיים וקרנות, וכמובן, נלמד כמה כללים לגבי ניתוח כדאיות של השקעה באג״ח, ואיפה היום יש עדיין הזדמנויות שעשויות להוות אלטרנטיבה ראויה.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

https://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

לצפייה בוובינר המלא בוידאו

מה קורה בארה"ב, למה השוק לא מפסיק לעלות, ואצלנו השוק לא זז? למה הריבית לא יורדת (אצלנו דווקא כן)? מה תחזית הצמיחה שצופים האנליסטים לשנת 2024? האם סין עומדת בפני שינוי חיובי? ומה עם הודו וברזיל? האם משהו זז בכלכלה הישראלית, האם יש שיפור במצבנו, ומה אומרים המדדים הכלכליים? נבדוק כרגיל את תמחור השוק מול הצמיחה החזויה, ואת האלטרנטיבה באג"ח. ועוד דברים מעניינים ככל שיתיר הזמן.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

להתעסק בזה עכשיו, כשהכול עדיין טוב, יחסוך הרבה כסף וכאבי לב ברגעים טראומתיים ממילא. עו"ד שירי מלכה מציגה טעויות נפוצות ומנגנונים יעילים בתכנון פיננסי שלם יותר

בין כלל השיקולים שנכנסים לתכנון הפיננסי, יש נטייה להתעלם מהחלקים הפחות נעימים של החיים – ולעיתים אף מסוף החיים. זו טעות. זה עלול לפתוח פתח לסכסוכים קשים בתוך המשפחה, הליכים משפטיים של שנים על גבי שנים, תשלום מס מיותר, התערבות של המדינה (האפוטרופוס) בתוך ההשקעות המשפחתיות והנכסים הפרטיים – וחוסר הלימה לכוונה המקורית. במקרה של נבצרות, אי כשירות של אחד מבני הזוג, כשלא פעם יש חוסר פרופורציה בחלוקת הנכסים בין בני הזוג – הנכסים עלולים להיכנס לנעילה, וקשה מאוד להשמיש אותם. בפרט מול בנקים בחו”ל ושוק ההון האמריקאי. את הוובינר השבועי שלנו הקדשנו לסוגיות שלא תמיד נוח, אבל חשוב מאוד לעסוק בהן – ורצוי על מי מנוחות, ולא ברגעים הטראומתיים ממילא. לדיון הזה גייסנו את עו”ד שירי מלכה, ראש מחלקת ניהול הון פרטי ומעמד אישי בפירמת שבלת, המתמחה בהעברה בין-דורית. היא הציגה בהרחבה את ייפוי הכוח המתמשך – מנגנון שקבע המחוקק כדי להלום ככל שניתן את “כוונת המשורר”, למנוע את השוקת השבורה מבני משפחתו או השארים, ולכבד את רצונו בשלושה תחומים מרכזיים: גופו ובריאותו; מצבו הכללי ומגוריו; ורכושו ונכסיו. רבים מסתפקים בטמפלייט הקצר של משרד המשפטים, אבל הוא מאוד לא מספק. אם כבר הולכים על הצעד החשוב של ייפוי כוח, כדאי לעשות את זה כמו שצריך – כולל פירוט שמי של הבנקים, בתי ההשקעות ומספרי הקרנות. ואל תניחו שמשהו יקרה באופן דיפולטיבי. זה חייב להיעשות עם הרשאה פוזיטיבית על מנת שיכובד. כי במקרה של ספק, משיקולי ניהול סיכונים של הגופים הפיננסיים עצמם, לא ישתלם להם להסתכן בתביעה של מיליונים תמורת שירות שהם מקבלים תמורתו שברי אחוזים. עוד דבר שכדאי לעשות הוא לציין גורם מקצועי – רואה חשבון, מתכנן פיננסי, פמילי אופיס – שבמקרה של אי כשירות, מיופי הכוח יידרשו להיוועץ בו לפני הכרעות פיננסיות.  דיברנו בוובינר בהרחבה על צוואה ועיזבון, וכמה חשוב שגם המרכיבים שכלל אינם כלולים בהם – מוטבים בקרנות, זכויות סוציאליות כאלו ואחרות – יילקחו בחשבון כחלק מהתכנון הפיננסי ההוליסטי. אם לא נעשה זאת, נמצא את עצמנו מבצעים איזון יתר, וחבל. מה שחשוב במיוחד להבין הוא שיש מנגנון לכל דבר כמעט – זוגיות שנייה (סוגיה רווחת בישראל), ילדים מחוץ לנישואים, העברה לתיק מניות בנאמנות, נאמנות המנוהלת על ידי המשפחה, ביטוח שותפים בעסק ומענה נרחב לילדים עם צרכים מיוחדים. צריך רק למפות את המצבים, להכניס כמה שיותר What-ifs, ולעבוד עם איש מקצוע.פרגנתם מניה אמריקאית לילדה? חכו רגעהשקעות בארה”ב מצריכות מחשבה נפרדת. חשוב לדעת שעל כל השקעה מעבר לתקרה, נמוסה ב-40% על הקרן עצמה. ורק על מילוי הטפסים ושכר הטרחה לרואי החשבון ועורכי הדין נשלם עוד 20-10 אלף דולר. ועל זה תוסיפו קנס של 35%, אם יחלפו תשעה חודשים טרם תשלום המס. את כל הכיף הזה יש מי שמנסה לעקוף דרך אג”חים, ETF-ים איריים, פיקדונות ועוד. ההליך הביורוקרטי בארה”ב הוא לא פשוט, ובעת פטירה, גם אם חשבון הבנק משותף לאב ולבן, הוא ייכנס לנעילה עד שרשויות המס יאשרו את הפטור. כשזה סוף סוף יקרה, יעלה קושי אחר – להעביר את הכסף לבנקים בארץ, שיזדקקו לחוות דעת על הדין הזר. ושימו לב לזה: להעביר לבן או לבת מניה בארה”ב זה נחמד, אבל יש לזה מחיר שכנראה לא הייתם מודעים לו. כשהם ירצו למכור, הם ימוסו על מלוא הסכום שקיבלו מכם – ולא רק על רווחי ההון. לכן, עדיף למכור את המניה ולהעביר את הכסף, ואם בכל זאת מעבירים ני”ע – חשוב לוודא שמחיר ההעברה הוא מחיר הקנייה, ולא אפס. אגב, אם מדובר במספר ילדים ויש רצון לאזן, עדיף, אם ניתן, לפצל בין הנכסים, ולא לחלק נכס אחד ביניהם. כמה שפחות פוטנציאל לסכסוכים בעתיד. גם חוקי ייפוי הכוח שונים ממדינה למדינה – המסמך הישראלי לא יתפוס שם ולהיפך, ונדרשת כפילות. זה מהותי במקרה של משפחות מעורבות. מה גם שאדם שאיננו אזרח אמריקאי לא יכול להיות מיופה כוח של בן זוגו האמריקאי, ועלולה גם להיווצר בעיה של אפוטרופסות על ילדים. כבר אמרנו, לכל דבר יש פתרון – חשוב רק לא להזניח, לא לטמון את הראש בחול, לא לחכות. גם נדל”ן מחייב התייחסות מיוחדת. אפשר להעביר נכס או קרקע במתנה, רצוי לפני השבחה כדי להפחית מס. אבל בכל מקרה, וגם אם יש ייפוי כוח מתמשך (ורצוי לפרט בו גוש, חלקה, שיטת חלוקה בין השארים וכל מה שיפחית ספק), סביר שתהיה כאן מעורבות של בתי משפט. העברה בין דורית היא חלק מסיפור החיים, ואם לא נחשוב עליה מבעוד מועד, נותיר את העניין לרשויות ולגורל וכלל לא בטוח שנקבל את מה שחלמנו ותכננו. לכן, המלצה חמה מעו”ד מלכה ומאיתנו: קחו את העניינים לידיים. שבו עם ההורים – או הילדים – ודברו על זה בלי פחד, בפתיחות ובשקיפות. קצת מאמץ וחוסר נעימות עכשיו יוכלו לחסוך הרבה מאוד כסף וכאבי לב בעתיד.  

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

הערב אנו נפגשים לפרק נוסף של אינווסטור לייב,והפעם אנחנו רוצים לנתח את עולם קרנות ההשקעה האלטרנטיביות מהצד של האנליזה ובדיקות הנאותות. קרנות השקעה מציעות למשקיעים גישה וחשיפה לתחומים וסגמנטים שונים, שלא תמיד יש לנו את היכולת להבין ולבדוק אותם לעומק. כמו כן, במרבית המקרים הקרנות עצמן בנויות במבנים משפטיים ותפעוליים מגוונים, שגם עשויים לייצר הבדל מורגש בתשואה למשקיע אפילו כאשר מדובר באותו תחום. אז הערב, קראנו לאולפן את בועז ורשבסקי, מייסד ומנכ"ל "אובייקטיב", שהוא מהראשונים בישראל שלקחו על עצמם לייצר אנליזות מתודיות ועקביות לקרנות ההשקעה האלטרנטיביות הגדולות בארץ ומהעולם. יחד איתו ננתח לעומק את התחום, נתחיל עם יישור קו וסדר על התחומים השונים שמאפיינים את הקרנות האלטרנטיביות, נלמד על ההבדלים בין קרן סגורה לפתוחה, נבין את הסיכונים השונים, מה זה למשל גייט? ומה גורם לקרן להפסיק לחלק כסף למשקיעים ובאופן כללי, איך בכלל ניגשים לבצע אנליזה לקרן השקעה.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

עם גיל אפשטיין פרופסור לכלכלה, דיקן הפקולטה למדעי החברה בבר אילן. חוקר ראשי במרכז טאוב.עם מעל 100 פרסומים בינלאומיים, חבר במכוני מחקר בינלאומיים , 6% הכלכלנים המובילים בעולם לפי מערכת הדירוג של הכלכלנים

יחד עם גיל נדון בשאלה כיצד כלכלת ישראל הגיעה למלחמה הזו.על רקע ההתאוששות מהקורנה.איך אנחנו מתמודדים איתה עכשיו, בהינתן מימדי הגיוס לצבא,וההשפעה על סקטורים כמו ההייטק, הנדל״ן וכד׳וכיצד הממשלה מתכננת להתגבר על האתגרים הצפויים, כולל קופסאות תקציב כאלו ואחרות ומקורות חיצוניים.בנוסף, ננסה לענות על השאלה כללית (ולא ברמה הספיציפית של מה שקורה בישראל כרגע) כיתד מלחמות משפיעות על כלכלות ועל פיתוחים טכנולוגיים לפי דוגמאות מהעבר.אז תתכוננו לשיחה קצת כלכלית וקצת פילוסופית אבל מאה אחוז מרתקת.