פרק 10 | על פין, פות וחסידות - איך מסבירים לילדים מאיפה באו לעולם

במהלך ההיריון, חוותה השחקנית – והיום גם יזמית – יובל שרף דיכאון לפני לידה. תכופות מדובר על דיכאון אחרי לידה, אבל מעט מאוד על דיכאון במהלך ההיריון, למרות שאחת מחמש נשים חשה תסמינים של דיכאון או חרדה בעקבות השינויים הפיזיולוגיים וההורמונליים שההיריון מביא איתו. "לא ידעתי שהתופעה הזאת בכלל קיימת עד שחוויתי אותה בעצמי. הייתי במקום כל כך חשוך ובודד", אמרה לא מזמן שרף בהרצאה, שהעניקה בפני הורים באירוע של אתר אונלייף. מתוך הניסיון המאתגר שלה ותחושת בדידות, היא החליטה להקים פלטפורמה מסחרית בשם "גרופ האג", שמאגדת במקום אחד אפשרויות רבות לעזרה ותמיכה להורים בשלבים שונים של ההורות.

המיזם מייצג את רוח התקופה. הוא יושב על הצומת שבה נפגשות מהפכת הידע הגדולה, שהביאה איתה הטכנולוגיה הנגישה לכל,/ לצד גישת ההורות מבוססת הידע, זו שמסוגלת לדבר גם על החלקים הקשים ביחסים האינטנסיביים והמשמעותיים ביותר בחיינו. רק כשהילדים שלנו יגדלו וידברו על זה עם המטפלים שלהם נלמד מה ההשלכות של כל זה. נקווה לטוב.

בינתיים הזמנו את שרף ואת הודיה טייבר, יועצת שינה ואחת מהיועצות בגרופ-האג, לשיחה כנה על היופי והקשיים שההורות מביאה עמה.

זהו פרק סיום העונה הראשונה של "לה פמיליה"

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהפכת האבהות יצאה לדרך ואנחנו יצאנו לשמוע איך זה נראה מנקודת המבט של האבות. הממצאים אופטימיים מאוד – גדל כאן דור של ילדים בריאים, מאושרים ובטוח בעצמו, בין השאר בזכות מודל משפחתי יותר שוויוני שהם חווים בבית. כפי שלשם מנסח זאת: "השמחה שנצצה בעיניה של בתי כשהיא יצאה מחוג הריקוד שלה וזינקה עלי לחיבוק הייתה שנייה רק לתחושת הגאווה העצמית שלי. עשיתי משהו עבור בתי, ללא שום תועלת מוצהרת בעבורי. הרגשתי את הביטחון שלה בי, אותה תחושה שפיעמה בי בתור ילד כלפי אמי".

See omnystudio.com/listener for privacy information.

אחרי הלידה, נשים יהודיות באתיופיה היו יוצאות מביתן ושוהות בבקתה מרוחקת, במעין בידוד, שנמשך שבועות ארוכים. מה עמד מאחורי המנהג הזה, מה קרה לו אחרי ההגירה לישראל והאם החברה הישראלית - שבה קיים נוהג הפוך של ביקור אינטנסיבי של יולדות - יכולה ללמוד ממנו משהו?
שיחה עם טלי סמני, פסיכולוגית קלינית ואקטיביסטית, שחקרה את הנושא

See omnystudio.com/listener for privacy information.

עדי שילון רצתה להניק, אבל זה לא הסתדר. ההחלטה להפסיק את ניסיונות ההנקה היתה הבחירה הנכונה מבחינתה, אבל היא עלתה לה בביקורת חמורה מהסביבה. מהצד השני, גם נשים מניקות חוטפות ביקורת - על הנקה במקומות ציבוריים, על הנקה ״ממושכת מדי״ ועוד שלל האשמות מופרכות. 
 בפרק 14, נועה לימונה דיברה עם יועצות הנקה, עם אימהות שלא הניקו ואימהות שהניקו הרבה; בחנה את ההיסטוריה של הנקה ואי הנקה ואת הכוחות הסמויים שפועלים על החברה והגיעה למסקנה, שמוכרחים להניח לאימהות ולהתמקד במשהו אחר לגמרי.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

לפי סקר, שערך המכון החרדי למחקרי מדיניות ב-2017, עולה ש-98% מהחרדים מרגישים שבעי רצון מהחיים. זה הציון הגבוה ביותר בקרב קהילות בישראל, מה שעשוי להפתיע את מי שכורכים רווחה כלכלית עם שביעות רצון מהחיים – כי בכל המדדים הסוציו-אקונומיים הקהילות החרדיות הן בתחתית הסולם. איך מסבירים שהמשפחות הכי עניות הן גם הכי מאושרות בישראל?

אליהו פלאי, יו"ר המכון ומו"ל השבועון החרדי "משפחה", מסביר שהתפיסה חרדית לגבי השאלה "חיים טובים: כן או לא" שונה מזו של החילונים ועל כן גבוהה יותר, וגם שאופן המדידה של רמה סוציו-אקונומית בישראל אינה הולמת את האופן שבו החרדים תופסים עוני או רווחה. יהודית מילצקי, חוקרת במכון, תשפוך אור על מגמה בולטת נוספת בקהילה החרדית – פמיניזם חרדי. יותר ויותר נשים חרדיות רוכשות השכלה גבוהה ויוצאות לעבוד, מבלי לוותר על אורח חיים חרדי וגידול הרבה ילדים. איך הן עושות את זה?

See omnystudio.com/listener for privacy information.

אימהות אמורות להיות רכות ומכילות ללא גבול, אבל האמת הסודית היא שלפעמים ילדים מעוררים באימהות שלהם זעם נורא, זעם שדומה לזעם בכביש. הן מרגישות שהן עומדות להתפוצץ, כאילו נכנס בהן דיבוק, הן צורחות, טורקות דלתות, דופקות על השולחן ולפעמים אפילו תופסות את הילד חזק מדי. זעם אימהי הוא לא דבר חדש, אבל הוא התגבר מאוד לאחרונה, מאז פרצה המגפה העולמית. בפרק 12 נועה לימונה מדברת עם אימהות שמספרות על התקפי הזעם שלהן, עם מדריכות הורים ומטפלות שמסבירות מאיפה הזעם מגיע, מה מייחד את הזעם האימהי ומבחין אותו מזעם אבהי, כמה מזה אישי וכמה פוליטי ומה אפשר לעשות כדי לצמצם את הזעם ולהפחית את מפלס האשמה והבושה. 

See omnystudio.com/listener for privacy information.

הבן שלי התחיל לשחק משחקי מחשב. הוא בן שבע. בהתחלה, כמו כל אמא שעולם הגיימינג זר לה, נבהלתי. אבל אז החלטתי לנשום עמוק ולצלול לתוך העולם הזה, ולו רק כדי לנסות ולהבין מה הוא מוצא בו. נדהמתי לגלות מנעד רחב של משחקים, נרטיביים וגרפיקה משובחת ומושקעת, ובעיקר התפעלתי מכמות הכישורים והמיומנויות שהוא רוכש שם. הוא לימד את עצמו לקרוא ולכתוב באנגלית, לבצע פעולות טכניות מורכבות ולנווט בתוך ספרה שלמה, שאני לא מוצאת בה את הידיים והרגליים.

מתברר שמחקרים מוכיחים את מה שראיתי במו עיני באמצעותו – גיימינג במינון נכון מפתח כישורים מצוינים לחיים – משפר יכולות נהיגה, מולטי טסקינג, זיהוי דברים ספציפיים בתוך עולם כאוטי ואפילו את היכולת השימושית לקרוא את האותיות הקטנות בחוזים, פרסומות ועלוני תרופות. כך גילה גם דרור גלוברמן, מגיש התוכנית "נקסט" בקשת 12 והעורך הראשי של "נקסטר" במאקו, אב לשתי בנות, שמספר איך גם הוא בהתחלה נבהל מהקשר בין בנותיו לבין "מסכים", אבל אז למד להתחבר אליהם.

עוד יתארחו בפרק עודד ירון, עורך מדור "קפטן אינטרנט", ונועה ליברמן-פלשקס, כתבת הגיימינג של"הארץ", שניהם הורים לילדים וגיימרים מושבעים מילדות, שיתארו את היתרונות והחסרונות של משחקים וישיאו עצות להורים מתוך ניסיונם האישי כילדים חובבי משחקי מחשב וכהורים לכאלה. 

See omnystudio.com/listener for privacy information.

חשבתי שאני מוכנה לנהל את ה"שיחה" על איך תינוקות באים לעולם. קראתי מאמרים בנושא. חיכיתי שהשאלה תגיע ואוכל לשאת את הנאום שהתכוננתי עליו. אבל ברגע האמת – הניסוח שהילד בחר בו אחרי ששמע אותו מחבר מהגן, תפס אותי לא מוכנה.

בפרק הזה נעשה סוף סוף סדר בנושא הטעון של מיניות. נבין מי צריך ליזום את השיחה על איך תינוקות באים לעולם – אנחנו או הילדים - ואיך נכון לנהל אותה. איזה מידע עלינו להעביר ואיזה לשמור לעצמנו, איך נכון להתייחס למגע, לגבולות הגוף, לשמות איברי המין? שלומית הברון, אחת ממקימות מרכז "מידע אמין על מין", וד"ר חן קצביץ' פרסלר, שמלמדת מיניות מיטיבה וגם כותבת כאן במדור משפחה, ייעצו, יסבירו ויגרמו לכולנו להרגיש סוף סוף בנוח עם חינוך מיני.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"הלידה הייתה חוויה עוצרת נשימה וגם זמן העיבוד והריחוף לאחר מכן", כך כתבה בעיתון זה אורית הורוביץ בר-עם, פונדקאית מבחירה, שתיארה כאן את מסע ההיריון הפונדקאי שלה. הלידה של הפונדקון התרחשה לפני שנה, ומאז היא חוותה את מה שהיא מכנה "השנה הכי מאתגרת שהייתה לי בחיים". 

מסתבר שאחרי הפונדקאות, החיים לא בדיוק חוזרים למסלולם. השנה הזאת התחילה בחופשת לידה ללא תינוק, עברה דרך עזיבת עבודתה הקודמת והוצאת אנשים לא מיטיבים מחייה, ומסתיימת במעבר שלה ומשפחתה ממרכז תל אביב אל המדבר ובהקמת עמותה יחד עם חברותיה הפונדקאיות שתדאג לזכויות הפונדקאיות בישראל.

לטענתה, התהליך הזה הוא בלתי נמנע אחרי חוויה כל כך מטלטלת ועוצמתית של לידת ילד של מישהי אחרת באקט של סולידריות עמוקה. מה שעוד סייע לתהליך להתרחש הוא סכום הכסף שקיבלה בעבור הפונדקאות, מה שהעניק לה מרווח נשימה להרהר על משמעות החיים. היא מדברת על הכל בכנות ובחוכמה.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

לפני כמה שבועות הרשת רחשה וגעשה בעקבות הראיון של האמא הטרייה מאיה ורטהיימר לנלי תגר ולירון ויצמן ב-102 FM. ורטהיימר סיפרה על אימון השינה שעשתה לבתה התינוקת אסיה, בת הארבעה חודשים. התגובות לראיון היו סוערות ותוקפניות – איך היא יכלה לתת לתינוקת שלה לבכות ולבכות בלי לגשת אליה? איזו מין אמא היא?

אנחנו חיים בתרבות שבה אוהבים להאשים את האימהות. אבל הפניית האצבע המאשימה כלפי אימהות מסיטה את תשומת הלב מהדברים החשובים שבאמת צריכים להטריד אותנו, מהשאלות החשובות שצריכות להישאל. מה האמת לגבי אימוני שינה ומאיפה בכלל הגיעו? מדוע הורים רבים כל כך היום פונים ליועצות שינה? מה בתרבות שלנו מוביל אותנו לזה ואיך הורים יכולים לדעת אם הם מזיקים או מועילים לתינוקם?

בפרק 8 של "לה פמיליה" נועה לימונה שוחחה על הנושאים האלה עם שירלי פייטלסון, מייסדת "המדריך המציאותי לשנת תינוקות". האזינו.

See omnystudio.com/listener for privacy information.