ביטחוניסטים

חודש לפני תחילתה של תערוכת FIDAE 2024 הוחלט למנוע את השתתפותן של החברות הישראליות בארוע, מהלך שלא נעשה מתחילת ימיה של התערוכה בשלהי המאה שעברה. המהלך הצ׳ילאני בא בעקבות הידרדרות היחס כלפי ישראל והיהדות בצ׳ילה, בהתאם לקו האנטי ישראלי של הנשיא גבריאל בוריק. בעבר צ׳ילה היתה שוק משמעותי ליצוא הביטחוני לאמריקה הלטינית (אמל״ט), אך בשנים האחרונות סר חינה של ישראל במדינה, ובחודשים האחרונים הצטרפו לקו האנטי ישראלי מדינות חשבות נוספות ביבשת. בפרק זה אנו בוחנים את המהלך, עד כמה התערוכות האלה חשובות ליצוא הביטחוני הישראלי  והאם יש סכנה שהתופעה תתפשט לשווקים נוספים?

החותים, בחסות האיראנים מרחיבים את האיום על השייט הבינלאומי בים האדום באמצעות שימוש בטילים בליסטיים וכלי שיט צוללים, שני סוגים חדשים של נשק ימי, שפותחו לאחרונה באיראן. כלים אלה, בדומה למל״טים התוקפים שבאים לידי ביטוי נרחב בלחימה הרוסית באוקראינה, מאתגרים את המערב ומחייבים יישום פתרונות מתאימים לאיומים החדשים. פרטים אודות האיום החדש בפרק זה.

בימים אלה כל אזרח בישראל ובמרחב חווה את השפעת לוחמת הניווט, בשיבוש פעולת היישומים בטלפון, באי היכולת למצוא יעדי נסיעה מתוכננים וכו׳. זהו חלק מלוחמה אלקטרונית שמתרחשת סביבנו, אם ע״י הצד התוקף או הצד המגן, שמטרתה לנטרל את היכולת לנהל פעילות מבוססת מיקום, כולל תנועה, חבירה, ותקיפה מדויקת במרחב נתון. על כמה מההשפעות של לוחמת הניווט, שיטות הפעולה וההגנה בפרק זה. 

בחודשים האחרונים אנו נפגשים יותר ויותר התראות פיקוד העורף מסוג חדש - ״התראת כלי טייס עוין״. התרעות אלה מתייחסות בעיקר לאיתור חדירת מל״טים למרחב האווירי של ישראל. בניגוד להתרעת צבע אדום שמתייחסת לטילים ורקטות, שניתן לחזות את אזורי הפגיעה שלהם,  כשמדובר כלי טייס, מאויישים או לא, לא ניתן לצפות את מסלול טיסתו, גם כשהוא נשלט ע״י מפעיל מרוחק וגם אם הוא לא נשלט מרחוק. הטווחים של כלי הטייס האלה יכולים להיות ארוכים מאוד, ופגיעתם יכולה להיות משמעותית, בעיקר כנגד מטרות איכות. בפרק זה אנו עוסקים בכלי הטייס הלא מאויישים מתוצרת איראן, אותם פגשנו לאחרונה בנסיונות תקיפה של החזבאללה מלבנון, המיליציות הסוריות והעירקיות והחותים בתימן. 

לאחר הצקות חוזרות ונשנות של איראן, באמצעות שלוחותיה במרחב, ארה״ב הגיבה בתקיפת מטרות המשויכות לכמה משלוחותיה של איראן בתימן, עיראק וסוריה.  התקיפות הגיעו לאחר המתנה ארוכה, שאפשרה לארגונים שהותקפו להערך, לפנות מטרות חשובות מאמל״ח רגיש, ולספוג את התקיפה במינימום נזק. בפודקסט זה נבחן את התגובה האמריקאית מול החות׳ים, נעמוד על הסלמה בתקיפות החות׳ים כנגד מערך ציי מדינות המערב  ונעריך את המגמה לעתיד.

לאחרונה אנו שומעים שוב ושוב על מחסור בתחמושת ולחצים אמריקנים הגורמים להגבלה באספקת תחמושות לצה״ל. אמנם בכל פעם שנשמע הדבר מגיעות הכחשות רשמיות, אך העקביות של השמועות והעובדה שארה״ב העבירה לישראל כמויות גדולות של תחמושת כבר בתחילת הלחימה מעידות לא רק על הצורך הגדול, אלא גם על החוסר הקיים. בעבר, כשישראל היתה רזה וענייה יותר, הצורך ברציפות אספקת תחמושת היה ברור ונענה בפיתוח כושר יצור והקצאה של תקציבי רכש גדולים. בשנים האחרונות רכש מקומי של תחמושת עומד על מאות מיליוני ש״ח בשנה בהתחייבות מסגרת רב שנתית, אך התלות בארה״ב גרמה לנו להתרגל להספקה שוטפת של אמל״ח ותחמושת שלכאורה העמידו את הצורך ביצור עצמי כמיותר. האם הגיעה השעה לשינוי?

החותים בתימן נכנסו למלחמה הרב זירתית נגד ישראל כבר בשלבים הראשונים של הלחימה. נראה כי הם להוטים להשתתף בלחימה הרבה יותר מהלבנונים. עד כה ישראל הצליחה להדוף תקיפות טילים מתימן אך היא מתקשה יותר להגיב על הפגיעה המכוונת בכלי שייט המשוייכים אליה (גם כאלה שמתוכננים לעגון בנמלים הישראל). ישראל דורשת תגובה בינלאומית על הפגיעה בנתיבי הסחר. אמנם ספינות קרב של כוח המשימה 151 הפועל במרחב מסיעות להגן על ספינות הסוחר העוברות במיצרים, אך עד כה הגנה זו לא מרתיעה את החותים והאזור יגיע ככל הנראה לרתיחה ככל שהפעולה בעזה תתמשך.  

ביום ה- 38 ללחימה, כשהכיתור של העיר עזה הולך ומתהדק, המצב בצפון הולך ומידרדר. האיזון שייצב את הזירה הצפונית במשך 17 שנה מתפורר, כשהצדדים מתגוששים ומנחיתים מהלומות זה על זה, מי יותר ומי פחות, הלבנונים בקריצה לבני הברית בדרום וישראל ברמזים לבעלי הבית ממזרח. כיום ברור כי במצב הקיים המשוואות שהתגאה בהן מנהיג החזבאללה  נסראללה כבר אינן תקפות. זה הזמן להציב נוסחאות חדשות שבהן תשלוט ישראל. 

כפרשנים וותיקים העוסקים בנושאי צבא זמן רב, גם אנו לא חפים מאחריות לעיוורון שאפף את כולנו והביא לכשלון הקונספציה שרווחה בישראל עד ל-06:29 ביום 7.10.2023.  מי התריע ומי דמם? עד כמה אנו, הפרשנים הצבאיים, צריכים להעז וללכת מול הזרם, ומהו הקו המפריד בין חשיפת חולשות נקודתיות או מערכתיות ובין עברות בטחון חמורות? לפרשנים הצבאיים שיכולים לגבש דעה עצמאית יש אחריות כבדה. האלוף (מיל) יצחק בריק וסא״ל (מיל׳) מוטי קידר היו בודדים שיצאו כנגד המוסכמות. בתחילה התעלמו מהם ובהמשך הם ספגו קיתונות של רותחין בתגובת התקשורת, עמיתים ובציבור. רק עתה אנו מכירים בחשיבות של ההתראה וחבל שלא הקשבנו יותר.

מערך ההגנה הרב שכבתי שהקימה ישראל מספק מענה לאיומים הרקטיים והטיליים שישראל ניצבת בפניהם במרחב. אולם, בעת מלחמה רב-זירתית, או מערכה אזורית, מערך ההגנה הישראלי תוכנן לקבל תגבור אמריקני אינטנסיבי. עיבוי זה מתבסס על מגוון יכולות מהחלל, מהיבשה ומהים. מיום פרוץ המלחמה ב- 7 באוקטובר 2023 אנו רואים זרימה עקבית של אמצעים אמריקנים לאזורנו, חלקם כבר הופעל מול תקיפות מהדרום. בפרק זה אנו דנים במערך ההגנה בכלל ובתרומה האמריקאית בפרט.

פרקים נוספים בנושא זה:

• ארה״ב מרכזת אגרוף מחץ ימי-אווירי במזרח הים התיכון
• ישראל וארה״ב נערכות להקמת מערך הגנה אווירי משותף במזה״ת
• ביטול אימון ההגנה האווירית עם ארה״ב - האם מדובר בפגיעה בישראל

חיל הים הפעיל לראשונה את ספינות סער 6 בלחימה ב׳חרבות הברזל 2023׳. כיצד הספינות החדשות משתתפות בלחימה על היבשה ואיך הן משתלבות במאמץ הימי בלחימה? על כך בפרק זה.

פרקים נוספים בנושא זה:

• תגבור מערכות ההגנה האווירית בכלי השייט
• ניסוי מוצלח למערכת ברק מגן - יירוט טיל שיוט

בימים האחרונים דווח על מספר נסיונות של חזבאללה ליירט כלי טייס מאויישים מרחוק (כטמ״מ) של חיל האוויר הישראלי. לפי המידע שפורסם, מספר נסיונות אלה כשלו והטילים יורטו בעל צפון הגליל ואזור הכנרת, באמצעות טילי נ״מ ישראלים, ככל הנראה טילי פטריוט. בפרק זה אנו בוחנים את הטיל החדש והמשמעויות לחופש הפעולה הישראלי בצפון.

במהלך השבוע התמקמה נושאת המטוסים ג׳רלד פורד סמוך לקפריסין, כחלק ממהלך אסטרטגי אמריקאי שיאפשר לארה״ב להשפיע ואף להתערב במקרה של התרחבות הלחימה בין ישראל לחמאס והתחממות הגזרה הלבנונית. בשבוע הבא תצטרף אליה נושאת מטוסים נוספת שיצאה בשבת בערב מנמל הבית שלה בנורפולק, וירג׳יניה למשימה מתוכננת בזירת הים התיכון או הים הערבי (בעת פרסום הכתבה עדין לא הוחלט על אזור הפעילות של האייזנהאור). כל נושאת מטוסים מובילה כוח משימה הכולל סיירת טילים וכמה משחתות, הנושאות מאות טילי שיוט ואלפי מיירטים נגד טילים, כוח מגן עצום שיתגבר את ההערכות להגנה מפני מתקפה מצד איראן או חזבאללה על ישראל. עוד על המהלך האמריקני בפרק זה.

פרקים קשורים:

• האם איראן רצה לחציית הסף הגרעיני בחסות מסך העשן שיצר החמאס?

בשבוע שחלף מאז מתקפת הפתע שהכתה בנו בשבת שעברה עלו לרשת סרטונים רבים שבהן הוצגו שיטות תקיפה חדישות אשר שימשו את ארגון הטרור חמאס במתקפת הפתע שערך על מערך ההגנה המדולל של צה״ל לאורך גדר הגבול ברצועת עזה. במתקפה זו שולבה פריצה של חומת המגן והגדר בנקודות רבות, תקיפת מערכות ׳רואה יורה׳ במטרה לאפשר התקרבות מחבלים לגדר, השמדת מערך התצפית והתקשורת לאורך הקו, תקיפות מדויקות ויעילות של טנקים, כולל שימוש ברחפנים שהטילו מטעני נ״ט, ואמצעים נוספים. כמוכן נראו בסרטונים מחבלים נושאים מכשירים שנראים כמו מכשירי קשר צבאיים תקניים או ציוד לוחמה אלקטרונית לשיבוש התקשורת הישראלית. הכל מראה על תחכום גבוה בהרבה מהרמה שיכולים מהנדסי חמאס להשיג בכוחות עצמם, וקרוב מאוד ליכולות שנמצאות בידי מדינה בעלת תעשיות צבאיות מתקדמות כמו איראן. בנושא כואב אך חשוב זה אנו דנים בפרק זה. בתמונה נראית הטלת חימוש נ״ט מרחפן של החמאס, על טנק מרכבה. החימוש נראה כמו מטען צד תקני (מטען חלול קוני) שהותאם לשימוש אווירי.

בפרק זה אנו מנסים להציג תפיסה ופרשנות למניע למלחמה בדרום, מדוע התמהמה חזבאללה מלהתערב עד כה במלחמה, ומי מרוויח מהמלחמה בין ישראל לארגוני הטרור שסביבה. אנו מציגים תפיסה לפיה המתקפה הרצחנית של חמאס מהווה מסך עשן שיאפשר לאיראן לבצע את הריצה לסיום בניית הנשק הגרעיני שלה. תוכלו להאזין לתאוריה שלנו בפרק זה.

אנו מפרסמים פרק זה ביום השלישי למלחמת ׳חרבות הברזל׳, ובו אנו מנסים להבין את המצב סביבנו. אנו עושים זאת בשיקול דעת, וקור רוח. אנו מדברים על הכשלון במכת הפתיחה שספגנו, מה יש לעשות עכשיו, והכיוון הלאה. כמובן שאנו לא שחקנים במגרש, אלא רק צופים מהיציע, ובפודקסט זה אנו משתדלים לתת פרספקטיבה למאזינים, כדי לאפשר לכולנו להתמודד טוב יותר עם המצב.

הקלטנו פרק זה היום בצהרים, לפני שנודע ההיקף המלא של האבדות, הפצועים והשבויים. נמשיך להעלות פרקים נוספים במהלך הימים הקרובים, כדי להאיר נושאים שנראה לנו שחשוב לדון בהם, מתוך הכרה שגם במהלך מלחמה יש נושאים שחשוב לדון בהם. נעשה זאת מתוך אחריות ציבורית, כראוי למי שביטחון בראש מעייניהם.

ב- 17.9.2023 פרסם הודיע דובר חיל הנחתים האמריקאי בקשה לסיוע הציבור באיתור מטוס F-35 שנעלם לאחר שהטייס נטש אותו באזור צ׳רלסטון בפלורידה. ההודעה עוררה תמיהה והביאה לגל שמועות ותאוריות קונספירציה ברשת, שנמשכו ואף התעצמו לאחר איתור המטוס, יומים לאחר שנעלם. גם עתה, שבועים לאחר המקרה, לא ברור מה קרה בארוע, מה גרם לטייס, ככל הנראה מדריך טיסה וותיק ומקצועי, לנטוש את המטוס, שהמשיך לטוס עוד מאה קילומטרים עד למקום בו נמצא (לא ברור גם באיזה מצב נמצא המטוס.) 
בפרק זה אנו מביאים כמה מהפרטים שהתבררו עד כה על התעלומה. לפי קטעי מידע המתבררים עתה, ככל הנראה המטוס ספג מכת ברק קטלנית ששיתקה את מערכות התצוגה ולא אפשרה לטייס לקיים התמצאות מצבית וכתוצאה מכך נאלץ הטייס לנטוש. בעבר דווח על הרגישות של מטוסי F-35A  לנזקי ברקים, ומטוסי F-35B אף קבלו מוטות כולאי ברקים באזורי חנייתם בבסיסה הקבע שלהם. אולם עד כה לא דווח על נזק ישיר מברקים למטוסים באוויר. האם זהו מקרה ראשון המעיד על מגמה? לכך יש להמתין לתוצאות החקירה, אם יפורסמו אי פעם.

בפרק זה אנו מדווחים על כמה מהיכולות המתקדמות שמשולבות בטנק המערכה החדש של חיל השריון - מרכבה 4 ברק. כמה מהמערכות זכו לאחרונה לחשיפה בתערוכות מקצועיות באבו-דהבי ובריטניה, לאחר הורדת הסיווגים הביטחוניים על יכולות מתקדמות לרק״מ שפותחו בתעשיות הביטחוניות, וביניהן רפאל, אלביט מערכות, התעשייה האווירית, אקסון וידאו וניראור. היכולות שאנו מתארים בפרק זה מייצגות את היכולות הטכנולוגיות הזמינות גם לצה״ל, על בסיס המידע שפורסם והוצג לאחרונה. 

ערב הסעודית העלתה את הדרישה להעשרת אורניום על אדמתה כחלק מהסכם משולב בין סעודיה, ארה״ב וישראל. הדרישה הסעודית נועדה, לכאורה, לאפשר לסעודים לנצל את מרבצי האורניום שמצויים  בארצם לדלק גרעיני שישמש בעתיד להפקת אנרגיה נקייה. אולם, מתן יכולת העשרה לסעודים משמעותה גישה לטכנולוגיה שתאפשר להם לייצר חומר בדיע לנשק גרעיני, בדיוק באותה דרך בה הלכו האיראנים. לכך אסור לישראל להסכים. בפרק זה אנו דנים בסיכונים ואפשרויות לפשרה בין ארבעת הקטבים - ריאד, וושינגטון, ירושלים ותל אביב. 

פרקים קשורים לנושא זה:

• ישראל והאסטרטגיה הגרעינית של ערב הסעודית