השקעות

אנחנו מכירים כיום את ברקשר האת׳ווי כחברת ההשקעות של וורן באפט ואחת מהחברות הנסחרות הגדולות בעולם אבל סיפור רכישת החברה, הוא אחד הסיפורים הידועים בתחום ההשקעות על טעות נגררת. באפט התחיל לרכוש את מניותיה של ברקשר, באותו הזמן חברת טקסטיל, בשנת 1962, הוא הבחין בשינויים במחירי המניה בכל פעם שהחברה סגרה מפעל, וניסה להשקיע בהתאם לכך. כמו כן, הוא ראה שהשוק מתמחר את החברה בחסר ביחס לשווי שהעניק לה. עד כה, מדובר בטעות בהערכת המניה שקשה להימנע ממנה והיא חוזרת אצל כל משקיע בכל שנה. אלא שבמקום לחתוך את ההפסדים שלו באפט החליט לרכוש את כל החברה, רכישה אותה הוא רואה כהחלטת ההשקעה הגרועה ביותר שלו עד היום. מאז אותה השקעה מנסה באפט לחפש ״חפירים״ (Moat) בחברות אותן הוא קונה ע״י מותג חזק (כמו נייק, אמריקן אספרס או ג׳ילט) יתרונות הפצה (כמו קוקה קולה) אפקט רשתיות (כמו פייסבוק) יתרון רגולטורי או קניין רוחני, אפשרות תמחור נמוכה וקושי בהחלפה.

בפרק היום נדבר על טעויות ההשקעה הנפוצות ביותר בשוק ההון  - בפסיכולוגיה, בקריאת הדוחות הכספיים ובייחוס אירועים פנימיים וחיצוניים לערך המניה

שלום חברות וחברים,

נראה שאולי השוק חגג לפני הגול. בפרקים הקודמים דיברנו על היום שאחרי השיא בריבית ודנו על התרחישים השונים לגבי עתיד השווקי. דיברנו על ״נחיתה רכה״ שבה המשק יחזור לעלות ללא מיתון ו״נחיתה קשה״ שבה הבנקים המרכזיים יכניסו את השוק למיתון משמעותי עם גל פיטורין ואבטלה רחבה. שני התרחישים מניחים שלנגידי הבנקים השונים יש שליטה משמעותית בשוק וכפי שראינו בעבר זה לא בהכרח נכון. בחודש האחרון אנחנו עדים לאינפלציה ששבה לעלות למרות אחוז הריבית הגבוה יחסית, ממגוון סיבות. העיקרית שבהן היא עליית מחירי האנרגיה. גם בישראל, לאחר חודש יולי שסימן האטה משמעותית באינפלציה הגיע חודש אוגוסט עם קצב אינפלציה שנתי של 4.1%. מה הסיבות לכך? וכיצד האינפלציה בצירוף השקל הגבוה ישפיעו על השווקים?

בחלק השני של התכנית נדבר על הגורמים המרכזיים לעליה וירידה של מניה, מתי סיבות עסקיות משפיעות על מחיר מניה ומתי יש להתעלם מרעשי רקע חיצוניים כמו ירידה בשוק של מדינה מסוימת או בסקטור מסוים שלא אמור להשפיע על הערך האמיתי של המניה והשווי שלה לאורך זמן.

הדרך הטובה ביותר להגדיל את התזרים בפנסיה הוא להרוויח יותר כסף. אבל אם זה היה סוג העצות שהיינו נותנים לכם לא הייתם עוקבים אחריינו. היום, עומר יארח את דפי צבר, מתכננת פיננית CFP באינווסטור 360, שתחלוק כמה טיפים דרמטיים לחסכון משמעותי במס, שמאפשרים להוציא כסף כקצבה בפנסיה ללא לשלם עליו מס הכנסה בזמן המשכורת ולקבל מהמדינה הכנסה מובטחת של כמעט 10%. אנחנו מניחים שאתם מכירים את המכשיר פנסיה מקפת, בו יש הבטחת הכנסה מהמדינה של 4.86 + מדד (היום, כ - 10% בסה״כ). היום, בין היתר נלמד אתכם על מספר אפיקים להעביר כספים לפנסיה מקפת ולאפשר לקבל את הבטחת ההכנסה מהמדינה.

אנחנו עולים לפרק קצר עם הרבה תובנות במטרה להגדיל את התזרים החודשי לאחר הפרישה. הפרק היום רלוונטי לפורשים ומי שלא קרוב לפרישה אבל מעוניין להגדיל את התזרים החודשי הפנסיוני.

21:00 כרגיל

האם כדאי להשקיע במניות באופן ישיר בכדי לחסוך את דמי הניהול? זו השאלה שרבים מהמשקיעים, מנוסים ומתחילים כאחד מתמודדים איתה. דרוש ידע וזמן בכדי להשקיע במניות במישרין. להרבה מהמשקיעים יש את הידע הדרוש אבל אין להם את הזמן להגיב להתפתחויות. במקרים כאלו התיק הרבה פעמים מוזנח או שסובל מריכוז סיכונים. במקרים אחרים למשקיעים יש את הזמן הדרוש אבל חסרים את הידע ואת הנסיון להתמודד עם העליות והירידיות ויכולים ממש להיות מסוכנים לעצמם. בתכנית היום נבחן שילוב בין השקעה במישרין לבין השקעה במדדים שונים תוך פיזור גאוגרפי, וננסה להבין למי כדאי לנסות להשקיע במישרין ולמי לא. וגם, למי שמחליט להשקיע בעצמו? מה הם הצעדים הראשונים שצריך לעשות כדי לצאת לדרך (מלבד האזנה לפודקאסטים שלנו)
כרגיל היום, ב21:00

שוק המניות בישראל סוער - ריבית גבוהה שנראה שתשאר איתנו עוד לפחות כמה חודשים והמצב הפוליטי, החשש ממשבר חוקתי במהלך חודש ספטמבר עם תחילת הדיונים בבג״צ על ביטול עילת הסבירות וחוק הנבצרות. נתוני האשראי של המדינה מעולים עם יחס חוב תוצר נמוך מאוד שמוריד את הסבירות להורדת דירוג אשראי. למרות כל אלו, מדד תל אביב 90 עלה ב8% בשלושת החודשים האחרונים והיה אחד מהמדדים המוצלחים בעולם ות״א 35 ב 2.8%.

השבוע נסקור את מניות הנדל״ן המניב התנודתיות שחוות שנה קשה, גם מניות הריטים בשנה לא קלה. באופן לא מפתיע מניות הנדל״ן שנכסיהן בחו״ל עוברות שנה מעולה עד כה. נדבר גם על הדוחות של הקמעונאיות וחברות האופנה שבד״כ משקפות האם המיתון הגיע לחנויות. נסתכל גם על דוחות התקשורת, הטכנולוגיה, התעשייה ותעשייה ביטחונית והאנרגיה.

בתקווה בסוף התכנית ושני פרקים שאנחנו מנתחים את הדוחות, נבין לאן צועדים השווקים והכלכלה הישראלית.

מוזמנים להצטרף אלינו כרגיל ב 21:00

ככל שאנחנו מתקרבים לעונת הדוחות ומתרחקים ממועד פירסום הדוחות האחרון, אנחנו מסתמכים יותר ויותר על תחזיות וספוקלציות. האווירה הכללית בשווקים, התפתחויות קוסמפוליטיות, ידיעות ספציפיות לגבי חברה כזו או אחרת הם הגורמים העיקריים המשפיעים על מחירי המניות ועל ההתרשמות שלנו לעתיד. מיותר לציין שכרגע הסנטימנט הכללי בישראל הוא שלילי, אבל האם הוא מצדיק הפרש של 12% מה S&P, ובשקלול הפיחות בשקל, ירידות ריאליות מתחילת השנה? כשמתפרסמים דוחות החברות, אנחנו זוכים להצצה מציאותית לביצועים האמיתיים במשק.  בדיוק מסיבה זו אנחנו מקפידים לסקר את פירסום הדוחות בארץ ובחו״ל. בתקופה של ירידות, אפילו דוחות פושרים יכולים לגרום לעליות, וכשהשוק עולה, אם לא נראה שהחברות מכות את התחזיות בהרבה, הדבר עלול לגרום לירידות. אם כך, בתקופה הזו, דיווחים טובים יכולים להצית ראלי במניות בישראל.

הבנקים כבר פירסמו דוחות מצויינים ועלו קצת, נסקר סקטורים נוספים ונצלול אל הנתונים העמוקים של הכלכלה הישראלית כיום. יש סיבה לאופטימיות.

בכותרות, זו היתה שנה קשה לקריפטו, עם קריסתה של פלטורמת ההלוואות ותשלומי הקריפטו צלזיוס, והתביעות סביב נפילתה של בורסת המטבעות FTX של סם בנקמן פריד. בינתיים ברקע, המשך הדיונים בגופי הממשל האמריקאים, האם מטבעות קריפטוגרפיים נחשבים לסחורה או לנייר ערך - דיון בעל השלכות דרמטיות על המשך התעשייה שכן במידה והמטבעות יוגדרו כנייר ערך הן ימוסו ותחול עליהן רגולציה קפדנית.

למרות אי הודאות שהפכה להיות חלק אינהרטי בהשקעה במטבעות קריפטוגרפיים הביטקוין משלים 76% אל מול הדולר מתחילת השנה (אחרי ירידות ב 22׳). זאת בין היתר, בזכות כניסתן של חברות גדולות כמו ויזה ופייפאל אל תוך התעשייה ובעקבות תקווה שיתקבל אישור רגולטורי להנפיק תעודות סל על הביטקוין, יש סיכוי ממשי שזה יקרה בתוך מספר חודשים. נדבר על כל ההתפתחויות האלו עם המרואיין שלנו היום, בן סמוחה, שותף מייסד Cryptojungle וקהילת מדברים קריפטו וננסה להבין מהו עתיד תעשיית הקריפטו? מהן הנקודות להתמקד בהן ואיזה תפקיד הם צריכים לקחת בתיק ההשקעות שלנו

לאחר שערך למעלה מ 1,000 תכנונים פיננסיים לאורך השנים האחרונות, עומר מגיע לעשות סדר בהתנהלות פיננסית נכונה לאורך החיים, אליו יצטרף אורן ברסקי מהפודקאסט של ימי ראשון, ״אינווסטור 360 לייב״, מתי כדאי לקנות דירה ראשונה ובאילו תנאים? איזה צורך היא צריכה לספק? מתי עדיף לנסוע לחו״ל ולהיות יותר קלים בהתנהלות הכלכלית ומתי כדאי לנסות לחסוך כל שקל? 

נדבר על האירועים הגדולים בהמשך החיים, חתונה, השדרגות לדירה גדולה יותר במידה הצורך וכמובן איך ניתן לחסוך לפנסיה במינימום מס. נדבר על מסלולים שונים כמו קרן גמל להשקעה, תיקון 190 ו IRA שמאפשרים להרוויח כסף ולשלם עליו מס מינימלי. נדבר גם על הורשה, קצבאות מזכות ומוכרות וכל מה שצריך לדעת כדי להתנהל פיננסית נכון לאורך החיים.

כאשר אתם משקיעים ב- S&P 500, כ- 30% מהכסף שלכם מושקע בחברות הטכנולוגיה הגדולות - אפל, מייקרוסופט, גוגל, אמזון אנבידיה טסלה ומטא. הצצה בדוח״ות הכספיים של הביגטק מספקת הצצה למגמות המסתמנות לשנה הקרובה? האם החברות מצליחות להגדיל או שולי הרווח? האם ישנה האטה בצריכת הקמעונאות, וההוצאות על שיווק? או במילים אחרות? האם המיתון הצפוי ממשיך להתעכב?

כמה מסקנות ביניים שכבר עולות מתוך הדו״חות. פייסבוק מתייעלת, מגדילה את מספר המשתמשים שלה אבל רושמת הפסדים על חזון המטאוורס שהובילה. גוגל מדווחת על מכירות חזקות שמעידות על כך שהמיתון כרגע קיים בתחזיות האנליסטים בלבד. מייקרוסופט מנסה לרכוש את ענקית המשחקים Activision Blizzard ובינתיים צופה לגידול בAzure. טסלה מצליחה להגדיל את ייצור כלי הרכב אך הרווחיות שלה נשחקת. והבינה המלאכותית משפיעה על כולן. בעיקר ככח דפלציוני. היום בערב נצלול עמוק אל הדו״חות ונחזור עם תובנות מעניינות שרלוונטיות לרוב תיקי ההשקעות.

ביטול עילת הסבירות אושר אתמול בכנסת והמדינה מלקקת את הפצעים מיום של הפגנות רחבות היקף בכל רחבי הארץ. הפילוג בעם מעולם לא היה גדול יותר וההרגשה הקשה ברחוב מתבטאת גם בשווקים. מהי התחזית לכלכלה הריאלית לשנת 23׳? עד כמה היא צפויה להיפגע?

הבורסה הישראלית מראה ביצועי חסר אל מול השווקים בעולם מתחילת השנה. ת״א 90 עלה 2.5% ות״א 35 0.5% ושוק הנדל״ן בירידת עסקאות. ביצועי החסר של השקל (ירידה של 5% אל מול הדולר מתחילת שנה וירידה של 8.6% אל מול האירו) משקפים ירידה ריאלית של הבורסה. ברור לכל, שבמקרה של פשרה בהסכמה רחבה ישוב אמון המשקיעים אל השווקים והם צפויים לעלות. אבל האם ניתן להשקיע בבורסה בת״א מבלי להמר על המשך יישום תכנית לווין רוטמן?

לינק לסקר

https://ifqcml7klqa.typeform.com/to/IpdZK5FH

בזכות הליווי וההאזנה שלכם הפכנו לרשת הפודקאסטים הגדולה בישראל בתחום הפיננסים וההשקעות ועל כך אנחנו רוצים להגיד לכם תודה.
אנחנו משקיעים הרבה משאבים ומחשבה בניסיון להתקדם ולשפר את התכנים כך שתהנו מהם כמה שאפשר ובימים אלו שוקלים על סדרות פודקאסטים חדשות.
לכן היינו רוצים שתיקחו חלק בתהליך ותספרו לנו מה אתם חושבים וחושבות על הפודקאסטים שלנו כדי לעזור לנו להמשיך להשתפר.
בלינק מחכה לכם סקר קצר של 5 דקות, נודה לכם אם תמלאו אותנו, כדי לעזור לנו לספק לכם את מה שאתם אוהבים ורוצים

עונת הדוחות הכספיים בארה״ב מתחילה וקובעת את הנרטיב לתקופה הקרובה. האם אנחנו צועדים לכיוון של Soft Landing? התמתנות של הריבית, התייעלות בחברות ושיפור רווחיות? או שאנחנו בדרך לתרחיש ההפוך? ריבית גבוהה לאורך זמן שתוביל לצמצום ברכישות הצרכנים, אותו דלק שמאפשר צמיחה.
לאחר עלייה של 18% מתחילת שנה ב S&P, הדוחות הן שעת המבחן לשוק המניות האמריקאי. כאשר השוק רושם עליות מרשימות כל כך, תוצאות שלא יצדיקו את העליות ככל הנראה יגרמו לירידות בשווקים.

מה ההבדל ביו ברבור שחור לבין בועה? לדוגמא, משבר הקורונה היה ברבור שחור קלאסי, לא היה ניתן לצפות אותו והיה קשה גם להבין את ההשפעות רחבות ההיקף של המגפה תוך כדי התרחשותה. מצד שני, בועת הדוט.קום של 2000 הייתה מקרה טיפוסי של התפוצצות בועה. חברות עם הכנסות מועטות והפסדים כבדים קיבלו ערך של עשרות מיליארדים. הימים היו, ימיה הראשונים של מהפכת האינטרנט והיה ניתן לצפות שהחברות שהשתתפו בתעשייה המתפתחת ירוויחו המון. אבל אפילו סיסקו הענקית שיצרה ראוטרים, וסוויצ׳ים - אבני היסוד של האינטרנט תומחרה בשווי שלא היה יכול להדביק הציפיות, גם לאחר שמהפכת האינטרנט עלתה על כל דמיון והגיעה לכל בית בעולם המערבי. מניית סיסקו הגיע לשיא במרץ 2001 ולא הצליחה לחזור לאותו השווי מאז. דוגמא אקטואלית יותר להתפוצצות של בועה התרחשה זה עתה במניות הטכנולוגיה הקטנות ששמו דגש על הגדלת משתמשים והכנסות אבל שיקפו תחזיות צמיחה לא ריאליות ברווחים. המחשבה הטריוויאלית היא שמניות הטכנולוגיה הקטנות מתומחרות גבוה מדי ולכן יש להימנע מלהשקיע בהן, מחשבה תרחיש פחות טריוויאלי הוא נפילתו של בנק SVB, שהיה תלוי בהצלחת תעשיית ההייטק. בפרק היום נדבר על ההבדלים בין ברבורים שחורים גאוגרפיים (כמו הקורונה בראשית ימיה בסין) וסקטוריאליים (כמו הקורונה בהמשך דרכה ששיתקה לחלוטין את תעשיית התיירות הגלובלית). נדבר על האפשרות להתגונן מתרחישים דיס-אוטופיים שונים וכיצד לפזר סיכונים מפני בועות שונות, ולא פחות חשוב איך לא לפספס את העליות הגדולות שביניהם.

הנאסד״ק רושם זינוק מונומנטלי של 33% בששת החודשים האחרונים ואחרי חודש חיובי בארה״ב, גם ה S&P ומדד הראסל החלו לעלות. במקביל, השוק דוחה את הציפיות למיתון עד ל 2026. לפתע השמיים התבהרו והתמונה בשוק המניות נראית חיובית.  האם אנחנו בתחילתו של ראלי מטורף? או שהשווקים יאזנו את עצמם במהלך החצי השני של השנה. לאחר שנים דוביות כמו השנה שהייתה לנו ב 22׳ הרבה פעמים מגיעה שנה שורית, נסתכל על מקרי עבר וננסה להשוות עד כמה השוק יכול לעלות בשנה אחת? גם מדדי המניות באירופה חווים שנה טובה. נשווה בין המדדים השונים ונבין האם התמחורים שלהם ריאליים או שכדאי לערוך שינוי באלקוציה של תעודות הסל.

שנתיים לאחר ההנפקה של מאנדיי בנאסד״ק שהייתה חלק מ״בועת 2021״ מניית החברה נבדלת משאר המניות שהונפקו באותה השנה ונסחרת מעל לשווי ההנפקה. למעשה, בחצי השנה האחרונה עלתה החברה בכמעט 50%. היום, בפרק של השקעות למתחילים והמשקיענים אנחנו מראיינים את אלירן גלזר, סמנכ״ל הכספים של החברה. נדבר על הדרך של מאנדיי שהתחילה כמערכת לניהול משימות והפכה לפלטפורמה הכוללת מערך שלם של פיצ׳רים שאמורים לספק את רוב הצרכים שלנו בעבודה. מדוע לדעתו משקפים לה המשקיעים פוטנציאל צמיחה גבוהה? באלו צעדים היא נבדלה מחברות אחרות במהלך תקופת ״הכסף הזול״. ואלו צעדים מתכננים במאנדיי כדי להמשיך לצמוח גם בשנים הבאות.

לאחר שנה וחצי של העלאות ריבית רצופות, הפד׳ האמריקאי בחר שלא להעלות את הריבית בסבב האחרון אבל ציין שייתכנו עוד שתי העלאות נוספות עד סוף השנה. המגמה המסתמנת היא שאנחנו מתקרבים לשיא הריבית בארה״ב, ורוב השווקים בעולם בעקבות הפד׳ האמריקאי לכיוון של שיא הריבית ותחילתן של הירידות בעוד מספר חודשים. קשה לתפוס את המשמעויות הרחבות של שוק עם ריבית עולה לעומת שוק עם ריבית יורדת ואם עד כה ״רכבנו על הגל״ של הריביות העולות זה הזמן להתחיל להתכונן לגל החדש. למשקיעים הסולידיים, אג״חים נראות כמו אפיק בעל יחס סיכון-תשואה מעולה, אפקט שיכול להיות משמעותי עוד יותר במידה ואכן ניכנס לירידות ריבית בקרוב. נדבר על האג״חים השונות. נדל״ן חוזר להיות אלטרנטיבה טובה כאשר גובה המשכנתאות ירד ומניות חברות הטכנולוגיה מעלות בערכן, אולי זהו זמן מעניין לבחון את מניות הטכנולוגיה הקטנות (והמסוכנות).

עם נועם נקש, מנהל קרן IMA

המתמחה בהשקעות גלובליות

אנחנו מקדישים פרק למדד המניות החשוב ביותר שכולנו מכירים ועוקבים אחריו. רובנו גם מושקעים בו בצורה כזו או אחרת. בפרק הקרוב עומר יצלול אל ה S&P 500. 

נתחיל עם כמה נתונים מעניינים על המדד,

נדבר על המדדים השונים שמאפשרים להיחשף למדד באופן שונה, נשווה בין ה SPY שעשה 13.5% מתחילת שנה לבין ה Equal Weight S&P שעלה רק ב 3.2%. מתי נכון להחליף ביניהם?

כיצד ניתן להחזיק במדד ולשלם עמלות מינימליות ומס רווחי הון מינימלי

פרק שרלוונטי ככל הנראה לכל מי שמשקיע.