מיכאל רוס

פרק זה ממשיך את סדרת היזמות שלנו, ובו נבדוק מה מניע את ההקמה של מיזם או עסק גאה, ובכלל – איך קורה הקסם. לשם כך קיבצנו כמה יזמים ויזמיות שנותנים שירות ייחודי לקהילה ושאלנו אותם על העשייה שלהם, ובעיקר - מה עומד מאחוריה. בפרק דיברנו עם דורון ממט מגד שחברת הפונדקאות שהקים הניעה מהפכת ”בייבי-בום” בקהילה הגאה בארץ ובהמשך גם בעולם, ועם עו"ד מיכל עדן - פעילה פוליטית וחברתית שבעבר כיהנה במועצת ת"א מטעם מרצ ומאז היא מזוהה בעיקר עם המאבק הפמיניסטי והלהט"בי לשוויון זכויות. שמענו גם מרועי אמויאל, שייסד את אורו- יוזמה שמקדמת מודל של הורות משותפת ומגולן קרומהולץ שפתח קבוצות טיפוליות לגברים. קווירים... בנוסף הכרנו גם את שרית בן שימול שמלווה משפחות שמתמודדות עם תהליכי שינוי, או מה שהיא מכנה- מסע להתאמה מגדרית. מהריאיונות שערכנו עולה שלא מעט יוזמות עסקים ומיזמים גאים נולדים מתוך חוויה אישית שמביאה אנשים לזהות צורך שאין לו מענה, ולפעמים היוזמה נולדת בשיתוף פעולה עם בני משפחה או עם פרטנרים לחיים. מסתבר שהקהל מגיב בעניין ושיש לשירותים המוענקים ע"י המיזמים והעסקים ביקוש משמעותי שמצדיק את ההשקעה.

ד"ר הילה עמית עבאס היא ישראלית לסבית שחיה ופועלת בברלין. היא סופרת (ספרות עיון ופרוזה) עטורת פרסים, יזמת (מייסדת ביה"ס הבינלאומי לעברית) ומורה לעברית. את הפרוזה שלה היא כותבת מתוך עיסוק מתמשך בהוויה המורכבת של הסכסוך היהודי ערבי ומחוויות החיים שלה כלסבית מזרחית שהשתקעה בברלין. כתיבתה העיונית נובעת מעבודת החקר שלה לדוקטורט שמתמקד בהגירה של להט"בקים ישראלים ללונדון, ניו יורק וברלין, ועושה שימוש בתיאוריות קוויריות כדי להציע תפיסה מעניינת של 'ירידה' ששונה מאוד מזו של יצחק רבין שקרא ליורדים בזמנו (1976) "נפולת של נמושות". ספרה החדש "עיר תחתית" יצא לאור בספטמבר 2022 בהוצאת עם עובד. במרכז הספר עומדת שלישיה מאוד לא שגרתית (זוג גייז ישראלי ופלסטיני שחיים עם אשה וילד משותף) ועל הדרך הסיפור מצליח לגעת בנושאים נוספים פחות מדוברים כמו משפחה אלטרנטיבית, הורות לא ביולוגית, הטבח בברנוער, ופוסט טראומה של להט"בקים. בפרק "ד"ש מברלין" ד"ר הילה עמית עבאס משוחחת עם רותי פרנסדורף על הכתיבה, הביצה הלסבית של ברלין ועל החיים כמהגרת בעיר שמאפשרת חופש שבארץ אפשר רק לדמיין.

בפרק הזה מיכאל רוס וג׳ונתן אלחורי מעלים על נס את הקשיים שקיימים היום בארץ ובעולם ללהט״ביים בגיל השלישי, ויחד עם קטעים משיחה שמיכאל הקליט עם חברו הטוב בארי בלקר, יליד שנות ה-50 מניו-יורק, הם עוברים בתחנות מרכזיות בהיסטוריה הלהט״בית השזורות בחייו של בארי. עד כמה אנחנו באמת מעריכים את הפעילות הרבה שעשו קודמינו בקהילות הלהט״ביות? פעילים ופעילות מקומיות ובינלאומיות שהשפיעו רבות על יחס הקהילה ההטרוסקסואלית על קהילת הלהט״ב, הם אלו ששתלו את זרעי המהפכה הגאה, שכיום אנחנו מתחילים לקצור את פירותיה. המאבקים הלהט״ביים כיום מתמקדים רבות בזכות להקים משפחה, הזכות לאמץ, הזכות לפונדקאות אך אנחנו נוטים לשכוח את המאבק העיקש של הפעילים הלהט״בים שכיום נמצאים בגיל השלישי. מאבקם מול הרשויות, המשטרה, מערכת המשפט והאוכלוסייה הכללית הייתה בעיקרה מאבק קיומי והזכות לחיים חופשיים. ויש לזכור, שכל זה נעשה בצילה של מגפת נגיף האיידס שקטלה את חייהם אל אלפי להט״ביים בעולם מיכאל וג׳ונתן מדברים על השונה והדומה בחוויות האישיות שעברו להט״בים בארון, יציאה מהארון, מאורעות סטונוול, יחס המשטרה ללהט״ב, אימוץ ילדים והקמת משפחה גאה. על מערכת יחסים פתוחה אז והיום, נגיף האיידס וכיצד ברי שיתף על כך שמערכת היחסים הסגורה שלו שמרה עליהם בחיים תוך כדי שמעגל החברים שלהם הלך והצטמצם.

הלהט״ביות בחברה הערבית בישראל עדיין נחשבת לטאבו שאין לגעת בו. יחד עם זאת, חלים שינויים רבים לאורך השנים האחרונות ביחסה של החברה הערבית לסוגיה הלהט״בית. בפרק המיוחד הזה ג׳ונתן אלחורי, עוזר ההפקה ומגיש אורח בסטרייט פרנדלי ישב לשיחה יחד עם ערן זינגר, פרשן לענייני החברה הערבית, מגיש תוכנית מרחאבית בכאן רשת ב׳ וכתב המגזין ״קול איסראיל״ בכאן11. אלחורי וזינגר סוקרים דרך נקודת מבט חיצונית את אותם שינויים בחברה הערבית: הרשתות החברתיות אשר השפיעו רבות על השיח סביב הקהילות הלהט״ביות בחברה הערבית, הפוליטיזציה של המיניות ושימוש בה על ידי פוליטיקאים ופעילים חברתיים, כיצד בכלל מגדירים את הדברים ובנוסף על צעד של אשת עסקים אחת שטרפה את הקלפים ועוררה שיח בלתי נמנע ברחוב הערבי. אנחנו נראה כי שינויים אלה מושפעים רבות גם מהחברה היהודית וכן גם מהחברה המערבית מסביב, אליה רבים נוסעים ומבקרים בה.

מה ההבדל בין מופע דראג לאירוע דראג? בפרק הזה עלינו על עקבים, זרקנו על עצמו גליטר ופתחנו מיקרופונים עבור מיכאל רוס שאירח את יוסל׳ה זיו- הדראגיסטית של ירושלים ומקימת ערב ״צחוקים רצח״. במהלך השיחה יוסל׳ה משתפת אותנו בחוויותיה האישיות, עם אהבתה ממבט ראשון ברגע שצפתה בהופעת דראג וסימון המטרה: שיום אחד היא עצמה תעמוד על הבמה ותהיה לה הופעה משלה. בפרק הזה יוסל׳ה ומיכאל עוברים במחוזות ירושלים עם היסטוריית הדראג של העיר, קצת על דראג והמסר שהוא מעביר וגם על מעלליה של יוסל׳ה בתעשיה.

אחד הפחדים הכי גדולים של כל להט״ב - זה איך המשפחה תגיב כשאצא מהארון? האם יקבלו אותי? ומה אם חלילה יעיפו אותי מהבית? זה אחד הפרקים הכי פרקטיים שלנו. אין לכם מה לדאוג, יש לכם ולכן מענה. לקטינים/ות יש את בית דרור, וגם לגילאי 18+ יש מענה כמו הגג הורוד - הלנת חירום לצעירים וצעירות להט״בים. בפרק הזה, מיכאל רוס מארח את יעל סיני ביבלש, מנהלת בית דרור, לשיחה על האפשרויות העומדות בפני נערים ונערות בסיטואציה הזאת. זאת לא תופעה נדירה, זה יכול לקרות בכל בית ובכל סביבה. הפרק הזה מיועד גם להורים לילדים להט״ב. אין מתכון אחד נכון לתהליך יציאה מהארון, אומנם אנחנו כן שואפים למצב אופטימלי בו הדברים יהיו יותר קלים. ליצירת קשר בכל שעות היום והלילה: בית דרור- עד גיל 18- 03-5164621 הגג הורוד- גילאי 18-24- 03-379-8341 בית לינה- מרחב בטוח להלנת חירום לא.נשים על רצף הטרנסיות- 0533033504 הפרק הזה יכול להציף לא מעט, ואנחנו מזמינים אתכם/ן להאזין גם לאחד הפרקים הראשונים שלנו על ״יש עם מי לדבר״, קו הקשב של הקהילות הגאות.

האם יש הבדל באפליקציות ואתרי ההיכרויות בין הומואים לנשים סטרייטיות? מה מבדיל את אטרף/גריינדר על פני טינדר? וגם כל מה שנשים סטרייטיות רצו לדעת על הומואים ופחדו לשאול. הפרק המיוחד והחושפני הזה הוקלט יחד עם רעות שוגר, היוצרת והמגישה של הפודקאסט- בנות ומיכאל רוס, היוצר והמגיש של סטרייט פרנדלי ישראל וסטרייט פרנדלי גלובל. לינק לפרק המלא בפודקאסט בנות- https://open.spotify.com/episode/7560N3dADBJuShQMCf5eKq?si=I-OieFn5S2q-UgknpZpB_g

בפרק אחרון לשנת 2020 ובעיתוי מיוחד של שנה אזרחית חדשה, תתארח ב"סטרייט פרנדלי" אנה טליסמן- פעילה להט"בית, עובדת סוציאלית בישראל ויוצאת ברית המועצות לשעבר. בין קשיי קליטה, הצורך בשייכות ותמרון בין זהויות, אנה תתאר אספקטים מחווייתם של להט"בים עולי ברית המועצות, הן על רקע מקצועי בהיותה עובדת סוציאלית והן על רקע חוויות שצברה בעצמה.

קבלו את הפרק הראשון והפרוע ביותר בתולדות הפודקאסט. גיי פרנדלי היא סדרה חדשה ורנדומלית של פרקים שבה נרים ונדבר מהבטן על כל מני נושאים שמעסיקים ומעניינים אותנו. בפרק הזה ברק ומיכאל נזכרים בצעדים הראשונים שלהם בסצינת הגייז ובחיי הלילה; ומלרלרים על דייטינג, גריינדר, סטוצים ואפילו נזכרים באיך נראו החיים לפני אפליקציות ההיכרויות.

פרק נוסף המוקדש לתקופת הקורונה. בפרק הזה נשוחח עם ד״ר גיל פישהוף מ/יש עם מי לדבר׳ ולמד כיצד להתנהג בתקופה הזו, ובעיקר נשוחח על הבעיה הכי מסוכנת בתקופת הריחוק החברתי: בדידות. פרק זה זמין גם בגרסת הוידאו בערוץ היוטיוב. פשוט חפשו: מיכאל רוס. מנחה אורחת: לירון טימור עריכה: לירון ומיכאל אורח: ד״ר גיל פישהוף עיצוב גרפי: אמיר לוי בגרסת הוידאו אורחת נוספת: עדנה שומרון בפרק הבא נפתח את חודש הגאווה יחדיו עם הפתעה ובשורה משמחת :)

בפרק זה נכיר את השדה הארגוני של קהילת הלהט״ב דרך מחקר מיפוי הארגונים. נשמע על תובנות החוקרים שמצאו כי קיים פער גדול בין כמות הלהט״בים הגדולה באוכלוסייה לבין מספר האנשים המאוד מצומצם שמתנדב/עובד/מסתייע בארגונים באופן ישיר; על הצורך בהגדלת החיבור בין הארגונים לבין קהלים רלוונטיים, על גילנות, על זהות להט״בית, ועל הקושי בהגעה לקהילות מוחלשות ומסורתיות בהן ההתמודדות היא לעתים כפולה ואף משולשת. נשוחח על תפקידה של האגודה למען הלהט״ב כארגון גג/גב, על המרקם העדין שבין פעולה משותפת לבין פעולה שהיא לחוד, על השיח הפנים-ארגוני אל מול החוץ-ארגוני, על המעבר ממאבק לפעילות קהילתית, ועל ההשוואה לשאר ארגוני החברה האזרחית. כמו כן, נשוחח על חלק מהמלצות הדו״ח כמו קידום שיתופי פעולה בינלאומיים, ועל מעבר מהתבססות על התנדבות לכדי עבודה מקצועית. ובגדול ננסה לתמצת את עיקריו של מחקר באורך של 70 עמודים לכדי פרק פודקאסט אחד. דו״ח מיפוי ארגוני הלהט״ב בישראל (יוני 2018) הוא פרי יוזמה משותפת של ארגוני קהילת הלהט"ב ושל מכון אלכא למנהיגות וממשל - ג'וינט ישראל. המניע לדו"ח היה הרצון למפות את שדה הלהט"ב בישראל ובעיקר את הארגונים המעניקים שירותים לקהילה ופועלים למענה, ואת הצרכים שלהם. כל זאת, מתוך מחשבה שניתן יהיה לזקק מכך למידות רלוונטיות לצורך היערכות אסטרטגית במבט צופה עתיד, ולגבש המלצות לפעולות המשך. בפרק זה נשוחח עם אחד מהחוקרים והכותבים של הדו״ח - פרופ׳ ישראל כ״ץ. פרופ׳ ישראל כ״ץ מכהן כיו״ר מכון צפנת למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני; ומלמד באוניברסיטה העברית בירושלים. בנוסף הוא גם עומד בראש התכנית לייעוץ ארגוני באוניברסיטה הפתוחה בתוכנית ללימודי תעודה, ועומד בראש התכנית המתהווה לתואר שני בפסיכולוגיה חברתית-ארגונית במרכז האקדמי רופין, והינו יועץ ארגוני פעיל. כמו כן, הוא משמש כעורך כתב העת "אנליזה ארגונית", וכן כתב ספרים שונים בתחום המפגש בין אדם, חברה וארגון. דו״ח המחקר, לצד מידע נוסף הקשור לפודקאסט, זמין לקריאה בעמוד הפייסבוק של יוצר הפודקאסט מיכאל רוס.

בפרק זה נשוחח על המשמעות הכלכלית שיש לקהילות הלהט״ב ומצעדי הגאווה על כלכלת התיירות הגאה שהתפתחה סביב אירועי המצעד. נשוחח על הקמפיין הבינלאומי של משרד התיירות וסוגיית המטוס הוורוד בה ארגוני הקהילה הלהט״ב כמעט וביטלו את המצעד כתוצאה מפערי תקצוב ממשלתי. ד״ר גילי גרינברג הרטל הינה מרצה בתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן. היא חקרה מגוון סוגיות להטב״יות ובינהן יחסים פוליטיים בארגונים להט״בים, יחסי כח במרחבים האלה ועל הכלכלה הפוליטית של תיירות גאה בת״א. כיום היא מתחילה פרויקט חדש שעוסק בנשים שאינן הטרוסקסואליות בפריפריה בישראל. מאז ההקלטה גילי הספיקה להכנס לרשימת 40/40 הצעירים המבטיחים של מגזין דה מרקר 2019 בעקבות מחקריה!

בעוד שהלהט״ביות תמיד היתה קיימת, היא הוגדרה באופן אחר ומושגים אלו הינם חדשים באופן יחסי להיסטוריה. התפתחות התשתית של ארגוני הקהילה הלהט״ב בישראל החלו בשנות ה-70. בפרק זה נשוחח עם אבי סופר על התפתחותם של ארגוני הקהילה, כדוגמת האגודה למען הלהט״ב, איג״י (ארגון הנוער הגאה), וחוש״ן (חינוך ושינוי). נשוחח גם על ההתפתחות של התשתית הפוליטית הלהט״בית ושל התאים הגאים במפלגות השונות. אורח הפרק: אבי סופר הפקה ועריכה: מיכאל רוס צילום התמונה: משה חג׳ג׳ הפרק הזה הוקלט באירוע ההשקה של הפודקאסט שבו גם התקיים והוקלט דיון עם הקהל.