the law of love

19 ילדים ושני מורים נרצחו במסע ירי בבית ספר יסודי שלשום בטקסס. בן 18 ממוצא לטיני ירה קודם בסבתו לפני שיצא למסע ההרג. נטש את מכוניתו, נכנס לבית הספר "רוב" בעיירה Uvalde ופתח באש. כמעט כול הקורבנות הם תלמידים בני 7 עד 10. מדוע יש הרבה מקרי ירי בארה"ב, האם יש סיבה שרוב היורים הם בני פחות מעשרים ומה תפקיד התקשורת במצבים אלו?; בשיעורי הקבלה לאחרונה מדובר בכך שהיום המימוש של הכלל "ואהבת לרעך כמוך" הוא לא סיסמה, אלא הכרחי כדי לשרוד כי האנושות נכנסת למצב שלא תדע איך להסתדר אפילו בדברים הפשוטים, ולכן אין לנו ברירה אלא להתקרב להבנה הדדית בין בני אדם, להתקשרות בין בני אדם, שזה הכל מימוש של "ואהבת לרעך כמוך". למה הכרחי לאהוב את האחר פשוט כדי לשרוד, מדוע אנו נדרשים להגיע לעוצמות אהבה גבוהות כל כך ואיך ניתן להשיג זאת?; אדם בעל אישיות קורבנית יראה את עצמו לרוב כמי שהחיים 'קורים לו', ולא כשחקן פעיל בסיפור חייו, הוא יראה תמיד באחר ולא בו עצמו כמי שמחזיק את המפתח למשמעות. בכל קושי הוא יחפש את 'האשם' בחוץ. דפוסים של אישיות קורבנית הם תגובה של טראומות מהעבר או עוול שנגרם להם. יש אנשים בעלי אישיות קורבנית קיצונית, אבל לרובנו יש מצבים שאנחנו מרגישים את עמנו קורבנות של נסיבות החיים. האם יש במציאות מישהו שהוא באמת קורבן, מה הופך אותנו לקורבן ומה היחס הבריא למצבים שבהם אנחנו חשים שנעשה לנו עוול?; מגפת הקורונה והמשבר העולמי שבעקבותיה העלו לסדר היום את הסוגיה למי הציבור נוטה יותר להאמין בעת משבר, לאנשי דת או לאנשי מדע? מתוצאות מחקר בינלאומי חדש שנערך בשיתוף אוניברסיטאות מכל רחבי העולם עולה כי בעיני הציבור, סמכות מדעית נתפסת כמקור מהימן יותר מאשר סמכות רוחנית – וזאת ללא קשר לרמת הדתיות של הציבור. כלומר גם אנשים שהגדירו עצמם דתיים נתנו יותר אמון באנשי המדע. את התופעה החדשה הזאת החוקרים מכנים בשם "אפקט איינשטיין". למה אנשים היום נוטים ללכת אחרי אנשי מדע ולא אחרי אנשי רוח ודת, מתי למעשה האנושות הפסיקה לנהור אחרי מנהיגים רוחניים והאם אנו מגיעים לשלב בו האנושות תקבל את חכמת הקבלה כסמכות עליונה?

19 ילדים ושני מורים נרצחו במסע ירי בבית ספר יסודי שלשום בטקסס. בן 18 ממוצא לטיני ירה קודם בסבתו לפני שיצא למסע ההרג. נטש את מכוניתו, נכנס לבית הספר "רוב" בעיירה Uvalde ופתח באש. כמעט כול הקורבנות הם תלמידים בני 7 עד 10. מדוע יש הרבה מקרי ירי בארה"ב, האם יש סיבה שרוב היורים הם בני פחות מעשרים ומה תפקיד התקשורת במצבים אלו?; בשיעורי הקבלה לאחרונה מדובר בכך שהיום המימוש של הכלל "ואהבת לרעך כמוך" הוא לא סיסמה, אלא הכרחי כדי לשרוד כי האנושות נכנסת למצב שלא תדע איך להסתדר אפילו בדברים הפשוטים, ולכן אין לנו ברירה אלא להתקרב להבנה הדדית בין בני אדם, להתקשרות בין בני אדם, שזה הכל מימוש של "ואהבת לרעך כמוך". למה הכרחי לאהוב את האחר פשוט כדי לשרוד, מדוע אנו נדרשים להגיע לעוצמות אהבה גבוהות כל כך ואיך ניתן להשיג זאת?; אדם בעל אישיות קורבנית יראה את עצמו לרוב כמי שהחיים 'קורים לו', ולא כשחקן פעיל בסיפור חייו, הוא יראה תמיד באחר ולא בו עצמו כמי שמחזיק את המפתח למשמעות. בכל קושי הוא יחפש את 'האשם' בחוץ. דפוסים של אישיות קורבנית הם תגובה של טראומות מהעבר או עוול שנגרם להם. יש אנשים בעלי אישיות קורבנית קיצונית, אבל לרובנו יש מצבים שאנחנו מרגישים את עמנו קורבנות של נסיבות החיים. האם יש במציאות מישהו שהוא באמת קורבן, מה הופך אותנו לקורבן ומה היחס הבריא למצבים שבהם אנחנו חשים שנעשה לנו עוול?; מגפת הקורונה והמשבר העולמי שבעקבותיה העלו לסדר היום את הסוגיה למי הציבור נוטה יותר להאמין בעת משבר, לאנשי דת או לאנשי מדע? מתוצאות מחקר בינלאומי חדש שנערך בשיתוף אוניברסיטאות מכל רחבי העולם עולה כי בעיני הציבור, סמכות מדעית נתפסת כמקור מהימן יותר מאשר סמכות רוחנית – וזאת ללא קשר לרמת הדתיות של הציבור. כלומר גם אנשים שהגדירו עצמם דתיים נתנו יותר אמון באנשי המדע. את התופעה החדשה הזאת החוקרים מכנים בשם "אפקט איינשטיין". למה אנשים היום נוטים ללכת אחרי אנשי מדע ולא אחרי אנשי רוח ודת, מתי למעשה האנושות הפסיקה לנהור אחרי מנהיגים רוחניים והאם אנו מגיעים לשלב בו האנושות תקבל את חכמת הקבלה כסמכות עליונה?

19 ילדים ושני מורים נרצחו במסע ירי בבית ספר יסודי שלשום בטקסס. בן 18 ממוצא לטיני ירה קודם בסבתו לפני שיצא למסע ההרג. נטש את מכוניתו, נכנס לבית הספר "רוב" בעיירה Uvalde ופתח באש. כמעט כול הקורבנות הם תלמידים בני 7 עד 10. מדוע יש הרבה מקרי ירי בארה"ב, האם יש סיבה שרוב היורים הם בני פחות מעשרים ומה תפקיד התקשורת במצבים אלו?; בשיעורי הקבלה לאחרונה מדובר בכך שהיום המימוש של הכלל "ואהבת לרעך כמוך" הוא לא סיסמה, אלא הכרחי כדי לשרוד כי האנושות נכנסת למצב שלא תדע איך להסתדר אפילו בדברים הפשוטים, ולכן אין לנו ברירה אלא להתקרב להבנה הדדית בין בני אדם, להתקשרות בין בני אדם, שזה הכל מימוש של "ואהבת לרעך כמוך". למה הכרחי לאהוב את האחר פשוט כדי לשרוד, מדוע אנו נדרשים להגיע לעוצמות אהבה גבוהות כל כך ואיך ניתן להשיג זאת?; אדם בעל אישיות קורבנית יראה את עצמו לרוב כמי שהחיים 'קורים לו', ולא כשחקן פעיל בסיפור חייו, הוא יראה תמיד באחר ולא בו עצמו כמי שמחזיק את המפתח למשמעות. בכל קושי הוא יחפש את 'האשם' בחוץ. דפוסים של אישיות קורבנית הם תגובה של טראומות מהעבר או עוול שנגרם להם. יש אנשים בעלי אישיות קורבנית קיצונית, אבל לרובנו יש מצבים שאנחנו מרגישים את עמנו קורבנות של נסיבות החיים. האם יש במציאות מישהו שהוא באמת קורבן, מה הופך אותנו לקורבן ומה היחס הבריא למצבים שבהם אנחנו חשים שנעשה לנו עוול?; מגפת הקורונה והמשבר העולמי שבעקבותיה העלו לסדר היום את הסוגיה למי הציבור נוטה יותר להאמין בעת משבר, לאנשי דת או לאנשי מדע? מתוצאות מחקר בינלאומי חדש שנערך בשיתוף אוניברסיטאות מכל רחבי העולם עולה כי בעיני הציבור, סמכות מדעית נתפסת כמקור מהימן יותר מאשר סמכות רוחנית – וזאת ללא קשר לרמת הדתיות של הציבור. כלומר גם אנשים שהגדירו עצמם דתיים נתנו יותר אמון באנשי המדע. את התופעה החדשה הזאת החוקרים מכנים בשם "אפקט איינשטיין". למה אנשים היום נוטים ללכת אחרי אנשי מדע ולא אחרי אנשי רוח ודת, מתי למעשה האנושות הפסיקה לנהור אחרי מנהיגים רוחניים והאם אנו מגיעים לשלב בו האנושות תקבל את חכמת הקבלה כסמכות עליונה?

19 ילדים ושני מורים נרצחו במסע ירי בבית ספר יסודי שלשום בטקסס. בן 18 ממוצא לטיני ירה קודם בסבתו לפני שיצא למסע ההרג. נטש את מכוניתו, נכנס לבית הספר "רוב" בעיירה Uvalde ופתח באש. כמעט כול הקורבנות הם תלמידים בני 7 עד 10. מדוע יש הרבה מקרי ירי בארה"ב, האם יש סיבה שרוב היורים הם בני פחות מעשרים ומה תפקיד התקשורת במצבים אלו?; בשיעורי הקבלה לאחרונה מדובר בכך שהיום המימוש של הכלל "ואהבת לרעך כמוך" הוא לא סיסמה, אלא הכרחי כדי לשרוד כי האנושות נכנסת למצב שלא תדע איך להסתדר אפילו בדברים הפשוטים, ולכן אין לנו ברירה אלא להתקרב להבנה הדדית בין בני אדם, להתקשרות בין בני אדם, שזה הכל מימוש של "ואהבת לרעך כמוך". למה הכרחי לאהוב את האחר פשוט כדי לשרוד, מדוע אנו נדרשים להגיע לעוצמות אהבה גבוהות כל כך ואיך ניתן להשיג זאת?; אדם בעל אישיות קורבנית יראה את עצמו לרוב כמי שהחיים 'קורים לו', ולא כשחקן פעיל בסיפור חייו, הוא יראה תמיד באחר ולא בו עצמו כמי שמחזיק את המפתח למשמעות. בכל קושי הוא יחפש את 'האשם' בחוץ. דפוסים של אישיות קורבנית הם תגובה של טראומות מהעבר או עוול שנגרם להם. יש אנשים בעלי אישיות קורבנית קיצונית, אבל לרובנו יש מצבים שאנחנו מרגישים את עמנו קורבנות של נסיבות החיים. האם יש במציאות מישהו שהוא באמת קורבן, מה הופך אותנו לקורבן ומה היחס הבריא למצבים שבהם אנחנו חשים שנעשה לנו עוול?; מגפת הקורונה והמשבר העולמי שבעקבותיה העלו לסדר היום את הסוגיה למי הציבור נוטה יותר להאמין בעת משבר, לאנשי דת או לאנשי מדע? מתוצאות מחקר בינלאומי חדש שנערך בשיתוף אוניברסיטאות מכל רחבי העולם עולה כי בעיני הציבור, סמכות מדעית נתפסת כמקור מהימן יותר מאשר סמכות רוחנית – וזאת ללא קשר לרמת הדתיות של הציבור. כלומר גם אנשים שהגדירו עצמם דתיים נתנו יותר אמון באנשי המדע. את התופעה החדשה הזאת החוקרים מכנים בשם "אפקט איינשטיין". למה אנשים היום נוטים ללכת אחרי אנשי מדע ולא אחרי אנשי רוח ודת, מתי למעשה האנושות הפסיקה לנהור אחרי מנהיגים רוחניים והאם אנו מגיעים לשלב בו האנושות תקבל את חכמת הקבלה כסמכות עליונה?

19 ילדים ושני מורים נרצחו במסע ירי בבית ספר יסודי שלשום בטקסס. בן 18 ממוצא לטיני ירה קודם בסבתו לפני שיצא למסע ההרג. נטש את מכוניתו, נכנס לבית הספר "רוב" בעיירה Uvalde ופתח באש. כמעט כול הקורבנות הם תלמידים בני 7 עד 10. מדוע יש הרבה מקרי ירי בארה"ב, האם יש סיבה שרוב היורים הם בני פחות מעשרים ומה תפקיד התקשורת במצבים אלו?; בשיעורי הקבלה לאחרונה מדובר בכך שהיום המימוש של הכלל "ואהבת לרעך כמוך" הוא לא סיסמה, אלא הכרחי כדי לשרוד כי האנושות נכנסת למצב שלא תדע איך להסתדר אפילו בדברים הפשוטים, ולכן אין לנו ברירה אלא להתקרב להבנה הדדית בין בני אדם, להתקשרות בין בני אדם, שזה הכל מימוש של "ואהבת לרעך כמוך". למה הכרחי לאהוב את האחר פשוט כדי לשרוד, מדוע אנו נדרשים להגיע לעוצמות אהבה גבוהות כל כך ואיך ניתן להשיג זאת?; אדם בעל אישיות קורבנית יראה את עצמו לרוב כמי שהחיים 'קורים לו', ולא כשחקן פעיל בסיפור חייו, הוא יראה תמיד באחר ולא בו עצמו כמי שמחזיק את המפתח למשמעות. בכל קושי הוא יחפש את 'האשם' בחוץ. דפוסים של אישיות קורבנית הם תגובה של טראומות מהעבר או עוול שנגרם להם. יש אנשים בעלי אישיות קורבנית קיצונית, אבל לרובנו יש מצבים שאנחנו מרגישים את עמנו קורבנות של נסיבות החיים. האם יש במציאות מישהו שהוא באמת קורבן, מה הופך אותנו לקורבן ומה היחס הבריא למצבים שבהם אנחנו חשים שנעשה לנו עוול?; מגפת הקורונה והמשבר העולמי שבעקבותיה העלו לסדר היום את הסוגיה למי הציבור נוטה יותר להאמין בעת משבר, לאנשי דת או לאנשי מדע? מתוצאות מחקר בינלאומי חדש שנערך בשיתוף אוניברסיטאות מכל רחבי העולם עולה כי בעיני הציבור, סמכות מדעית נתפסת כמקור מהימן יותר מאשר סמכות רוחנית – וזאת ללא קשר לרמת הדתיות של הציבור. כלומר גם אנשים שהגדירו עצמם דתיים נתנו יותר אמון באנשי המדע. את התופעה החדשה הזאת החוקרים מכנים בשם "אפקט איינשטיין". למה אנשים היום נוטים ללכת אחרי אנשי מדע ולא אחרי אנשי רוח ודת, מתי למעשה האנושות הפסיקה לנהור אחרי מנהיגים רוחניים והאם אנו מגיעים לשלב בו האנושות תקבל את חכמת הקבלה כסמכות עליונה?

19 ילדים ושני מורים נרצחו במסע ירי בבית ספר יסודי שלשום בטקסס. בן 18 ממוצא לטיני ירה קודם בסבתו לפני שיצא למסע ההרג. נטש את מכוניתו, נכנס לבית הספר "רוב" בעיירה Uvalde ופתח באש. כמעט כול הקורבנות הם תלמידים בני 7 עד 10. מדוע יש הרבה מקרי ירי בארה"ב, האם יש סיבה שרוב היורים הם בני פחות מעשרים ומה תפקיד התקשורת במצבים אלו?; בשיעורי הקבלה לאחרונה מדובר בכך שהיום המימוש של הכלל "ואהבת לרעך כמוך" הוא לא סיסמה, אלא הכרחי כדי לשרוד כי האנושות נכנסת למצב שלא תדע איך להסתדר אפילו בדברים הפשוטים, ולכן אין לנו ברירה אלא להתקרב להבנה הדדית בין בני אדם, להתקשרות בין בני אדם, שזה הכל מימוש של "ואהבת לרעך כמוך". למה הכרחי לאהוב את האחר פשוט כדי לשרוד, מדוע אנו נדרשים להגיע לעוצמות אהבה גבוהות כל כך ואיך ניתן להשיג זאת?; אדם בעל אישיות קורבנית יראה את עצמו לרוב כמי שהחיים 'קורים לו', ולא כשחקן פעיל בסיפור חייו, הוא יראה תמיד באחר ולא בו עצמו כמי שמחזיק את המפתח למשמעות. בכל קושי הוא יחפש את 'האשם' בחוץ. דפוסים של אישיות קורבנית הם תגובה של טראומות מהעבר או עוול שנגרם להם. יש אנשים בעלי אישיות קורבנית קיצונית, אבל לרובנו יש מצבים שאנחנו מרגישים את עמנו קורבנות של נסיבות החיים. האם יש במציאות מישהו שהוא באמת קורבן, מה הופך אותנו לקורבן ומה היחס הבריא למצבים שבהם אנחנו חשים שנעשה לנו עוול?; מגפת הקורונה והמשבר העולמי שבעקבותיה העלו לסדר היום את הסוגיה למי הציבור נוטה יותר להאמין בעת משבר, לאנשי דת או לאנשי מדע? מתוצאות מחקר בינלאומי חדש שנערך בשיתוף אוניברסיטאות מכל רחבי העולם עולה כי בעיני הציבור, סמכות מדעית נתפסת כמקור מהימן יותר מאשר סמכות רוחנית – וזאת ללא קשר לרמת הדתיות של הציבור. כלומר גם אנשים שהגדירו עצמם דתיים נתנו יותר אמון באנשי המדע. את התופעה החדשה הזאת החוקרים מכנים בשם "אפקט איינשטיין". למה אנשים היום נוטים ללכת אחרי אנשי מדע ולא אחרי אנשי רוח ודת, מתי למעשה האנושות הפסיקה לנהור אחרי מנהיגים רוחניים והאם אנו מגיעים לשלב בו האנושות תקבל את חכמת הקבלה כסמכות עליונה?

It’s important to be law abiding Merely obeying the law is not what Christian Faith is about The Law of Love is greater than the Ten Commandments

Bryan Ryckman shares on July 13, 2008.