מי ינצח? ווטסאפ או אימייל
See omnystudio.com/listener for privacy information.
On this page
אימייל
Explore " אימייל" with insightful episodes like "מי ינצח? ווטסאפ או אימייל", "אימיילים טקסטואליים - תכונות ויתרונות", "אימייל אדיטור - מכונת הכתיבה של האימייל", "ראיון עם Dmitry Kudrenko מנכ"ל ומייסד Stripo אדיטור לאימייל" and "איך אפשר לצאת מטאב קידומי המכירות בג'ימייל?" from podcasts like ""CRM.BUZZ - אימייל מרקטינג, שיווק, דאטה. מגיש: סלע יפה", "CRM.BUZZ - אימייל מרקטינג, שיווק, דאטה. מגיש: סלע יפה", "CRM.BUZZ - אימייל מרקטינג, שיווק, דאטה. מגיש: סלע יפה", "CRM.BUZZ - אימייל מרקטינג, שיווק, דאטה. מגיש: סלע יפה" and "CRM.BUZZ - אימייל מרקטינג, שיווק, דאטה. מגיש: סלע יפה"" and more!
Episodes (11)
אימיילים טקסטואליים - תכונות ויתרונות
See omnystudio.com/listener for privacy information.
אימייל אדיטור - מכונת הכתיבה של האימייל
See omnystudio.com/listener for privacy information.
ראיון עם Dmitry Kudrenko מנכ"ל ומייסד Stripo אדיטור לאימייל
איך אפשר לצאת מטאב קידומי המכירות בג'ימייל?
טאב קידומי המכירות של ג'ימייל גורם למדוורים "חרדה קיומית" בכל פעם שהם לוחצים על Send. האם אפשר לצאת מטאב קידומי המכירות (Gmail Promotions Tab) הידוע לשמצה אל הטאב הראשי?
See omnystudio.com/listener for privacy information.
שני צדדים למטבע: כמה שווה לעסק כתובת אימייל עם הסכמה לדיוור?
כמה שווה לעסק כתובת אימייל של נמען עם הסכמה לדיוור? הרבה מאוד. ערכו של המטבע הזה יעלה בשנים הקרובות. אך למטבע הזה יש שני צדדים. מהי הסכמה לדיוור ומה הנמענים צריכים לקבל תמורתה?
האם זו הסכמה להספמה? (מלשון “ספאם”)
נשאלת השאלה מה משווקים עושים עם ההסכמה הזו. איזה ערך ואיזו חוויה מעניקים משווקים לנמענים שנתנו את הסכמתם לקבל דיוור?
ממעקב אחרי פעילות דיוור של עשרות רבות של מותגים ישראלים ונראה כי בכל הקשור בתדירות הדיוורים, רבים מהם לא מפרשים נכון את משמעותה של הסכמה וחלקם אולי אף עושים abuse להסכמה הזו.
האם הסכמה של נמענים לקבל דואר פרסומי היא הרשאה להספמה (מלשון “ספאם”)? האם עצם ההסכמה מעניקה למדוורים רישיון להיות ספאמרים?
See omnystudio.com/listener for privacy information.
מה הוא קופץ? Bounces ואימייל מרקטינג
כאשר שרת SMTP אינו מצליח מסיבה כלשהי למסור את ההודעה השרת המקבל מחזיר לשרת השולח הודעת NDR – Non-Delivery Report – לגבי סיבה החזרה.
סיבות החזרה יכולות להתקבל מידית או אף כעבור ימים אחדים כאשר השרת השולח ינסה להעביר את ההודעה מספר פעמים עד להצלחה או כישלון.
שרתי SMTP הם טכנולוגיה ותיקה שנמצאת איתנו כבר 30 שנה. הטכנולוגיה השתכללה במרוצת השנים ונוספו לה מערכות לדירוג השולח ואימות זיהוי השולח (פרוטוקולי אימות דומיין) שיש להם השפעה על bounces הקשורים בתוכן הדיוור, וה-sender reputation של השולח.
מה הוא קופץ? (ולמה שיהיה לך אכפת?)
ה-Bounces (מייל חוזר) נחלקים לשני סוגים: Hard Bounces, Soft Bounces. שניהם ישפיעו על ה-reputation של ה-IP השולח (לא במידה שווה).
Hard Bounce: חזרה קשיחה וקבועה. מתרחשת כאשר אין אפשרות להעביר את המייל למשל כשכתובת האימייל שגויה עקב טעות בשם הדומיין, למשל gmail.con במקום gmail.com, או בכתובת המייל עצמה, או אם השרת אינו מקבל אימיילים.
Soft Bounce: לרוב זו חזרה זמנית והשרת השולח ינסה להעביר את ההודעה שוב. ה-Soft Bounce יכול להתרחש למשל כאשר תיבת האימייל מלאה, או אם גודל המייל שנשלח גדול מהגודל שהוגדר בתיבת היעד, או אם הוגדרה חסימה של השולח על ידי מסננת ספאם או סינון תוכן.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
האם אפל הרגה את האימייל מרקטינג?
אפל ממשיכה לערער עולמות. היא עשתה זאת עם עדכון IOS 14.5 שנותן למשתמשים אפשרות לחסום אפליקציות מלעקוב אחריהם.
כעת היא עושה זאת שוב. בכנס המפתחים שלה WWDC 2021 (7/6/2021) אפל הציגה מהלכים משמעותיים נוספים שישפרו את פרטיות המשתמשים בפלטפורמות שלה: אייפון, אייפד, מחשבי מק.
לאחד מהעדכונים יש השפעה מרחיקת לכת בכל הקשור לאימייל מרקטינג ואוטומציה שיווקית.
במערכת ההפעלה החדשה IOS 15 (ובמערכות ההפעלה המקבילות iOS 15, iPadOS 15, macOS Monterey, watchOS 8) המשתמשים באפליקציית המייל של אפל (האימייל קליינט הנפוץ ביותר) יוכלו לחסום את ה-tracking pixel, כלומר ל"עוור" את מערכות הדיוור שלא "ידעו" אם ומתי פתחתם את אימיילים.
החסימה תתבצע על ידי כך שאפל תבצע caching לכל התמונות.
כמו כן, כתובת ה- IP של משתמשי אפל תוסתר וכך גם המיקום שלהם ישמר חסוי.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
שיווק בקיצור דרך. על חשיבותם של נכסים דיגיטליים עצמאיים
ב-2006, הושק לקהל הרחב שירות שנקרא פייסבוק 👈
משהו חדש כזה שקיבל את השם "רשת חברתית". סוג של הכלאה בין אתר "חבר'ה" שהיה נפוץ באותם הימים לאתר חדשות כמו Ynet. אפשר היה למצוא בפייסבוק הזה את החבר'ה מבית הספר, לצפות בעדכוני חדשות (News feed) ותוכן מפרי עטם של החברים.
עד אז "חברים" (friends) היו דבר אחר לגמרי…. אנשים שבאמת מכירים היטב בחיים האמיתים.
שנה לאחר ההשקה, ב-2007, פייסבוק החלה להציע למפרסמים אפשרות לטרגט לקוחות באמצעות הרשת שלה.
פייסבוק של היום (הכוללת בתוכה את WhatsApp ו-Instagram) היא מפלצת של מידע ופרסום. בסה"כ בת כ-15 ומתנהגת כמו טיינג'רית סוררת.
משהו רע עובר על הענקית הכחולה. הרשת מוצפת בתקופה האחרונה בפוסטים נואשים של בעלי עסקים ומפרסמים לגבי חשבונות פרסום בפייסבוק ואינסטגרם שללא התראה פשוט נחסמו או נסגרו לצמיתות, בתואנת שווא בד"כ של הפרת מדיניות ותנאי השימוש. במקרים רבים תוך כדי שקמפיינים "באוויר".
גזירה משמים או שיש מה לעשות?
למאמר המלא
See omnystudio.com/listener for privacy information.
CRM.BUZZ - אימייל מרקטינג, שיווק, דאטה. מגיש: סלע יפה
heFebruary 03, 2021
מי אחראי על העבירוּת? המדוור או מערכת הדיוור?
הדעה הרווחת בקרב מדוורים היא שמערכת הדיוור (ESP -Email Service Provider) אחראית על עבירוּת האימיילים (email deliverability).
אם וכאשר מדוורים (לקוחות של מערכת הדיוור) מגלים שהאימיילים שנשלחים על ידם נחסמים או מגיעים אל הספאם (מיילים אלה ידווחו במערכות דיוור כ-delivered), הם מפנים את האחריות לכך אל מערכת הדיוור ומצפים שספק מערכת הדיוור יפתור את בעיות העבירוּת…
אך המציאות הרבה יותר מורכבת והאחריות ל-sender reputation "מתחלקת" בין ספק מערכת הדיוור למדוורים המשתמשים במערכת.
ליעוץ בנושא עבירות אימיילים (email deliverability)
See omnystudio.com/listener for privacy information.
מה הקשר בין מלכוד 22 לאימייל מרקטינג?
הרשמה לוובינר חינמי: למה המיילים שלי מגיעים לדואר זבל?
אנחנו בפרק 44 ואם נחלק 44 ב-2 נקבל 22.
את הביטוי מלכוד 22, טבע הסופר ג'וזף הלר בספרו האלמותי מלכוד 22. מלכוד 22 הוא פרדוקס בלתי פתיר, כי לא משנה כמה מאמצים תעשו כדי להצליח בדבר מה, תמיד תפגעו בדבר אחר שחשבו לכם לא פחות. משהו בסגנון you cant win them all. אם לא קראתם את הספר אני ממליץ עליו בחום, בקור, בטיסה ולפני השינה. זה ספר חובה שכדאי להוסיף ל-bucket list.
הרצון להוציא את המשק ממשבר הקורונה בחזרה לשיגרה, היא מלכוד 22 קלאסי. שחרור המשק יקל על הכלכלה אך יפגע בבריאות ואם רוצים לשמור על הבריאות זה פוגע בכלכלה.
עסקים מנסים לחזור לשוק אחרי כל כך הרבה זמן מחוץ למשחק, עם בטן מקרקרת ורעב גדול ללקוחות. כל עסק היה רוצה להתנפל עכשיו על השוק כדי לפצות על הזמן האבוד ועל ההפסדים הכספיים שתקופת הקורונה גרמה לו. הרעב ללקוחות עשוי ליצור כמה תופעות שכדאי לתת עליהן את הדעת – והנה עוד מלכוד 22 - מאחר והן בפוטנציאל לגרום יותר נזק לעסקים מאשר תועלת.
אחרי הפגרה שנכפתה עלינו, הנטייה הראשונית של כל עסק למכור כמה שיותר מהר ולכמה שיותר לקוחות ולהפגיז בקמפיינים את רשימות המיילים של הלקוחות, של הלקוחות הפוטנציאלים, של רשימת "מתעניינים מ-2018" וכל מייל שניתן שעבר אי פעם בעסק.
הרבה עסקים מתייחסים אל מייל כסוג של "שגר ושכח". משהו שצריך לסמן עליו V מבלי להבין את המשמעויות ההרסניות שיש לפעילות לא מיומנת בערוץ זה.
אז ראשית בואו ניתן מעט רקע על email. נכון להיום כ- 85 אחוזים מתעבורת המיילים העולמית היא ספאם. כלומר דואר זבל. רק כ- 15 אחוזים הם מיילים לגיטימיים שאנשים ועסקים שולחים. זה אומר שספקיות המייל הגדולות גוגל שמפעילה את ג'ימייל ואת חבילת המייל לעסקים G-suit , מיקרוסופט שמפעילה את הוטמייל, לייב, אאוטלוק, ואופיס 365 לעסקים ואחרות משקיעות מאמצים גדולים לבדוק כל מייל בשבע עיניים. מטאפורית כמובן, כי את הסינון עושות מערכות אוטומטיות שהולכות ומשתכללות ומאחוריהן יש אלגוריתם אכזרי שיכריע את גורל המיילים שלכם. ההשלכות של פעולות הסינון האלה היא ש1 מכל 6 מיילים לגיטימיים יגיע לזבל.
גזירה משמיים? לא. ב-2020 עבירות מיילים (email deliverability), או היכולת למקם את המיילים ששלחתם בתיבת הדואר הנכנס (Inbox) של הנמענים היא אומנות. תורה שלמה בפני עצמה.
אני יודע שזה נשמע מורכב וטכני וכדי להצליח להגיע ל-inbox יש עוד כמה וכמה דברים שצריך לדעת לעשות. אני רוצה להזמין את מי שזה רלוונטי עבורו לווביינר חינמי שאני אעביר בנושא. פרטים בדף ההרשמה שקישור אליו בדף התכנית באפליקציית הפודקאסטים שלכם או באתר crm.buzz.
See omnystudio.com/listener for privacy information.