Trashtalk טראשטוק

<< בואו להקרנה שלנו בסינמטק הרצליה החדש! הקרנת בכורה ושיחה עם מלחינת הפסקול שלו! "בוגר", 22.03, יום שישי, 21:00. אנה אבלה על מותה של איזי, חברתה הטובה. כדי להתנתק מכאב האובדן, היא ממקדת את כל תשומת הלב שלה ב"בוגר" – חתול הרחוב שהן אימצו. כאשר בוגר נושך אותה, היא מתחילה לעבור שינוי גופני מוזר. בתום ההקרנה תתקיים שיחה עם זואי פולנסקי, מלחינת הפסקול. כרטיסים - https://bit.ly/3uSCIVm >> חברות וחברים, בהתרגשות גדולה מאוד אנחנו מגיעים לפרק שישים, וכיאה לפרקים עגולים ויפים שכאלה אנחנו חוזרים לאבני דרך קולנועיות, קאלטיות, טראשיות והשילוב של שניהם! הפעם חזרו אלינו שני חברינו היקרים אוהד עמיחי ודניאל בלום כדי להעלות באוב את אחד מהלהיטים היותר שנויים במחלוקת של השנים האחרונות, הלא הוא "מטריקס 4: התחייה" של האחיות וושובסקי מה שכמובן היה כבר תירוץ לדבר על כל סאגת הסרטים המהפכנית בכללותה. ניסינו לענות על השאלה האם היה עוד להיט בסדר הגודל של מטריקס שהצליח לשנות את פני הוליווד והבלוקבסטר, על האופן בו סצנות הפעולה המרהיבות יוצרות חוויה שהיא לא פחות מחוץ-גופית וגם צללנו לפילוסופיה המאוסה יותר או פחות שהסרטים מציעים. ואז הגענו לדבר על הסרט הרביעי וכצפוי all hell breaks loose (או יותר נכון רק אצל שני). הצטרפו אלינו לציון דרך מרגש בתולדותינו וקחו את הגלולה האדומה (כן, היינו חייבים מה לעשות). עריכת סאונד: אמיר גלמן

<< בואו להקרנה שלנו בסינמטק הרצליה החדש! הקרנת בכורה ושיחה עם מלחינת הפסקול שלו! "בוגר", 22.03, יום שישי, 21:00. אנה אבלה על מותה של איזי, חברתה הטובה. כדי להתנתק מכאב האובדן, היא ממקדת את כל תשומת הלב שלה ב"בוגר" – חתול הרחוב שהן אימצו. כאשר בוגר נושך אותה, היא מתחילה לעבור שינוי גופני מוזר. בתום ההקרנה תתקיים שיחה עם זואי פולנסקי, מלחינת הפסקול. כרטיסים - https://bit.ly/3uSCIVm >> בפרקים בפודקאסט עד כה דיברנו על טראש, דיברנו על קאלט, דיברנו קצת על מה שביניהם, אבל מילה אחת ויחידה שתמיד עמדה לנו על קצה הלשון עוד לא אוזכרה כמו שצריך - קאמפ! ועל כן לפרק אייקוני והיסטרי במיוחד על שני סרטים גדולים מהחיים - "מה קרה לבייבי ג'יין?" ו"אמא יקרה" (מאמי דירסט) - הבאנו מגרמניה את המומחה בתחום - ד"ר ניר פרבר, ששב להתארח אחרי שהיה פה בפרק 21 על ספרינג ברייקרס! בשני הסרטים הנבחרים האמנות מחקה את המציאות והמציאות את האמנות בכך שג'ואן קרופורד, כנראה הדיווה הגדולה והמאיימת ביותר של הוליווד הקלאסית, משחקת וממחיזה בפנינו קטעים שונים מחייה מלאי הדרמה והזוהר. דיברנו עליה, על היריבות המרה עם בטי דיוויס (שגם זכתה להיות מסופרת לאורך עונה שלמה בסדרה "אויבות"), על פיי דאנאוויי שגילמה אותה (וזכתה לשלל פארודיות) ומה זה אומר להיות כל כך גדולה מהחיים. האזינו לפרק בשביל לגלות יחד מה זה בכלל קאמפ, איך משיגים בובה אנושית ענקית בצורה שלכם, והאם אפשר לאמץ ילדים ולהישאר בחיים! עריכת סאונד: אמיר גלמן

אין זה מפליא ש"אש הולכת איתי" אינו זכה בזמן אמת לאותה הערכה חסרת תקדים לה זכתה "טווין פיקס", עת שודרה וחוללה מהפכה של ממש בטלוויזיה האמריקאית. ב"אש הולכת איתי" לינץ' זונח כמעט לחלוטין את ההומור הייחודי והביזארי שהיה סימן ההיכר של הסדרה, לטובת צלילה מצמררת וברוטאלית להתעללות המינית שחווה לורה פאלמר מאביה. יובל פרנס-מדר יצא איתנו למסע הרגשי והנפשי האפל והקשה בנפשה ותודעתה הרדופים של אחת מהדמויות האייקוניות ביותר בטלוויזיה ובקולנוע האמריקאיים של העשורים האחרונים. דנו במעמדו המשתנה של הסרט לאורך השנים, בדימויים הרודפים והלא מרפים של לינץ' והעלנו השערות מהו בדיוק לעזאזל החדר האדום המסתורי.

"הבמאי הכי גרוע בכל הזמנים" ו"הסרטים הכי מגוחכים שנוצרו אי פעם" הם רק צמד מהתארים להם זכה יוצר הקולנוע המושמץ בהיסטוריה, אד ווד. אך האם זה באמת נכון? ובעיקר מהי ההגדרה הקולנועית לגרוע או רע וכיצד היא מתעצבת? חברות וחברים, הגענו לאחד הפרקים ההיסטוריים של הפודקאסט וליוצר שסרטיו הם מציוני הדרך החשובים בקולנוע הטראש ובהתפתחותו והיווצרותו של המושג עצמו. כפי שכבר הבנתם לא רק שבאנו לסנגר על ווד, אלא גם הגענו נחושים מתמיד להוכיח מדוע מדובר בבמאי חשוב שתרומתו היא מעבר לאיזוטריה ולתפיסות מתנשאות של אנשים שמה שחשוב להם מקולנוע זה אך ורק נראות ועלות ההפקה. דיברנו על שני הסרטים הסמינליים ביותר של ווד - "גלן או גלנדה" החלוצי בהרבה מאוד רמות ו"תוכנית 9 מהחלל החיצון" שהיא מעין פארודיה לא מודעת ומעין סיכום של סרטי המד"ב של שנות החמישים, עם כמה רגעים שמבהירים באופן לא מודע ולכן מדהים עד כמה הקולנוע הוא על זמני. וכמובן שדיברנו גם על "אד ווד" של טים ברטון ששב ושם על המפה המלוא האהבה את דמותו.

פרק קצת חריג ומיוחד במחוזותינו - שני היה עמוס בעבודת לקטורה אז גילי ניצלה את הסיטואציה ואירחה את יאיר הוכנר, מייסד ומנהל הפסטיבל הגאה מזה 18 שנה, לשיחה על אהבות קולנועיות, הקריירה שלו כבמאי, תעשיית הקולנוע הישראלית ולמה בעצם אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. לא לדאוג, לקראת הסוף יש גם המלצות לפסטיבל שיפתח ממש בעוד שבוע ביום חמישי ה21.12! עריכת סאונד: אמיר גלמן

מהו סוד הקסם של דוני דארקו גם בחלוף 22 שנים? מדוע הסרט העגמומי על הנער הסכיזופרן המופנם וחובב הפיזיקה ממשיך לקסום לכל כך הרבה צופות וצופים חדשים? אלו רק שתיים מהשאלות שניסינו להשיב עליהן בפרק שלפניכם, שעם הזמן הולך והופך לתופעת קאלט יותר ויותר גדולה. לשם כך הבאנו את הבמאית בת סער רביב, אוהבת גדולה של הסרט וחברתנו מלימודי הקולנוע לנסות לפענח את גודל התופעה, ואיך היא מתקשרת לסרטה הקצר "צילום משפחתי" לכשהתמודד לפני כשנתיים בתחרות הסרטים הקצרים של פסטיבל ירושלים, ושיש לכן.ם הזדמנות נדירה לצפות בו בלינק מיוחד למאזיני הפודקאסט! האזינו לפרק על סרט שבאופן מעניין מתאים גם לימים העגומים העוברים עלינו - דוני דארקו מזוהה עם אסון פיגועי ה-11/9 ולא רק בגלל המטוס שמתרסק לבית המשפחה בתחילת הסרט. זהו סרט שחוזר לשאלות קיומיות בסיסיות בתקופה של אסון נורא. וראוי לציין שדיברנו על הגרסה המקורית ולא על גרסת הבמאי המתועבת! עריכת סאונד: אמיר גלמן --------- לינק לסרט של בת סער, "צילום משפחתי" - https://vimeo.com/738947829 סיסמה - FamilyP

אחרון העצמאיים הוא המוטו של שודד הבנקים המיומן והמזדקן צ'ארלי ווריק. זהו מוטו שגם הולם - ולא במקרה - את דון סיגל הבמאי האגדי של הסרט. לא ניתן לטעות בסוג הגיבורים שממלאים את הפילמוגרפיה הענפה של סיגל - גיבור שהוא בדרך כלל הגבר שבגברים, אינדיבידואליסט קיצוני וציני עשוי ללא חת שאינו מוצא את מקומו בחברה ולא סומך על אף אחד מלבד עצמו. אך בו זמנית גיבוריו תמיד ניצבים בפני איום ושבר קיומי פנימי וחיצוני שמעמת אותם הן עם חרדות מודחקות היטב והן עם ערכיהם החקוקים בברזל שמועמדים למבחנים לא פשוטים. וכל אלו מעורבים כמובן עם העשייה הקולנועית הקינטית, מלאת האדרנלין והאקשן המשובח. לצורך הדיון על סיגל חוזר אלינו חברנו יקיר הפודקאסט הד"ר שמוליק דובדבני, או מבקר הקולנוע של YNET בשבילכם וגם מורה יקר ואהוב בשבילנו (וכנראה שגם עבור כמה וכמה מהמאזינות והמאזינים). גילי לצערנו לא הרגישה טוב, ואנחנו מקווים ששני מילא את מקומה בצורה ראויה (אם לא נשמח לתלונות רשמיות בפרטי!). בואו לשמוע אותם מדברים על במאי ששניהם אוהבים מאוד, ועל דמותו של צ'ארלי ווריק ומדוע הוא בעצם מעין קינה מלנכולית ומשעשעת כאחד לסוג של גיבורים בקולנוע האמריקאי שכבר לא ישובו יותר. עריכת סאונד: אמיר גלמן

חברות וחברים, מאזינות ומאזינים. אלו זמנים קשים מאוד לכולנו, וכמו שאתם בוודאי יודעות גם עבור הפודקאסט שלנו באופן הכי אישי שיש - שני כידוע הוא בן קיבוץ בארי שנכח בו בזמן הטבח הבלתי נתפס וניצל ביחד עם בת זוגו רוני. אחרי חשיבה משותפת ומרובה החלטנו לחזור בקצב איטי ומדוד לשגרה של העלאת הפרקים. אסקפיזם חשוב מאוד בימים כאלו ואם נוכל לגרום לכן.ם כמה רגעי נחת בצורת הפרקים והמלצות על הסרטים, עשינו את שלנו. בחרנו לחזור עם ספיישל דאבל פיצ'ר סרטי SNL, וכל זה בזכות האורחת והחברה הסופר מגניבה שלנו, אשת הסאונד המטריפה אורי אריאל! דיברנו על הקלאסיקה האלמותית "האחים בלוז" - כולל טינופים הכרחיים על ההמשך הנורא "האחים בלוז 2000". אבל הסיבה העיקרית לשמה התכנסנו הוא אהבתה הרבה של אורי לסרט קצת פחות זכור ומוכר של חבורת SNL וכמובן כל כך שלא בצדק. אנחנו מדברות כמובן על "סופרסטאר" בכיכובה של אהבתנו מולי שאנון. תאמינו לנו שמדובר באחת הקומדיות הארסיות והיותר חסרות רסן על סרטי נעורים בכלל ועל התקופה הנוראית שהיא גיל ההתבגרות שכולם משום מה מתייחסים אליה בערגה בפרט. מוזמנות ומוזמנים להאזין ולברוח קצת מהמציאות! עריכת סאונד: אמיר גלמן

מתרגלים חזרה איטית לשגרה, צעד אחר צעד, ובשביל להעלות חיוך קטן בזמנים קשים אנחנו מעלים גם כאן (למקרה שלא נחשפתם עד כה) את הפרק של הפודקאסט דיסני-פורמציה בו זיו הרמלין-שד"ר אירח אותנו בשביל לדבר על הסרט "שישי הפוך" - שידוע גם בתור אחד הסרטים הכי טראשיים שדיסני הוציאו! *ניתן לעקוב אחרי זיו ודיסני-פורמציה (שכבר הגיע לפרק 91!) בכל הפלטפורמות בהן אתם שומעים את הפודקאסטים שלכם מקווים שתהנו

מאזינות, מאזינים - פרק מיוחד, אישי מאוד ומרגש לפניכן.ם! כמו לרבות ורבים מכן.ם, גם לנו - שני וגילי - יש אובססיה מוזיקלית רבת שנים עם ענבל פרלמוטר, המכשפות וקורין אלאל. לכן, כשהוקרן בבכורה בדוקאביב הסרט הזוכה והמוהלל "אם זה נגמר" של שרון לוזון ואביגיל שפרבר לא היה לנו ספק שבלתי נמנע להזמין אותן ולדבר עליו! נדמה כי ככל שעוברות השנים ההתעניינות וההילה סביב דמותה של פרלמוטר רק הולכים ומתעצמים, וכך גם האופן בו היא מהלכת קסם וכשפים על המעריצים הוותיקים מחד ואילו שנחשפים ליצירתה לראשונה מאידך. "אם זה נגמר" מתייחס לדמותה של ענבל באהבה והערכה מפוכחות שאינן מייפות את החלקים הקשים בסיפורה, זאת בעיקר באמצעות התוודעות ראשונה מסוגה ליומניה האישיים. רגע לפני שהסרט זכה באופיר (לא באמת רגע, זה כבר קרה לפני כמה חודשים אבל זרמו איתנו!), התיישבנו לדבר עם צמד הבמאיות שרון לוזון ואביגיל שפרבר על סרטן שנגע לנו במקומות עמוקים בלב ובנפש. זהו לא עוד פרק רגיל של טראשטוק - ישר כשהתיישבנו והתחלנו לדבר על הסרט - עוד לפני שההקלטה הייתה אמורה להתחיל לקרות - פשוט נסחפנו בדיון עליו עם שרון ואביגיל. באיזשהו שלב הבנו שחבל ופשוט התחלנו את ההקלטה, ולמעשה זהו הפרק שתשמעו פה. שיחה ספונטנית ולא מתוכננת כבדרך כלל. יכול להיות שזה קצת גולמי אבל זה לגמרי מתאים לרוחה של ענבל. מקוות שתהנו! עריכת סאונד: אמיר גלמן

מאזינות ומאזינים - הכינו את בגדי העור, האופנועים ושילוב מוזר מאוד של תנועות ריקוד מהפיפטיז והאייטיז - טום קודי שב העירה והוא זועם מתמיד! "רחובות לוהטים" של וולטר היל הענק היה כישלון קופתי לא קטן בעת יציאתו לאקרנים ב-1984 - היה בו שילוב מטורף, כיפי והזוי של עשייה אייטיזית טהורה ובו בזמן הוא גם מאוד נראה והרגיש כמו הרפתקת רוקנרול ונעורים אבודה משנות החמישים. צילום, עיצוב אמנותי ועריכה שהם בו בזמן מעין הרפתקת קומיקס קלאסית אך גם מעשייה קודרת ואפלה בהרבה עם המון שירי רוק משובחים שחותמים את הנופך המיתי לסרט שכבר מזמן הוענק לו התואר "ככה זה מרגיש להיות צעיר". דיאן ליין היא יפהפיית העיר הנחטפת עם הקול האלוהי, מייקל פארי הוא האקס החתיך והמיוסר השב להצילה וויליאם דפו הוא החוטף ומנהיג חבורת האופנועים המרושע שעוטה על פניו את אחת ההבעות הקריפיות שידעה האמנות השביעית. אחד מאוהבי הסרט הגדולים ביותר הוא לא אחר מאשר הבמאי, הקומיקאי והאושייה עמית איצקר שהגיע לדבר איתנו על הסרט, על ימיו כנער בספריית הוידאו בגבעתיים ועל עוד הרבה יותר מכך! עריכת סאונד: אמיר גלמן

סוף סוף הגענו לרגע המיוחל - הדיון בבג"ץ על ביטול עילת הסבירות! חחחחחח סתם לא, לאיזה בדיוק פודקאסט אתם חושבים שהגעתם?! לרגל פרק 50 תמצאו אצלנו רק אסקפיזם מתוק בצורת פונפונים. חזרנו בזמן לשנת 2000, לרגע המכונן בחיינו בו צפינו בסרט אל-מותי בשם "מעודדות צמודות" ששינה את כל התפיסה שלנו לגבי עידוד, פמיניזם וגזענות. ואל תשכחו ילדים - זאת לא דמוקרטיה, זאת עידודו-קרטיה! **הפרק הוקלט במאי

כפודקאסט שחרט על דגלו את בשורת הטראש, הקאלט והשוליים הקולנועיים, לא היה לנו ספק שנגיע ליום בו נהיה חייבים לגעת בסגנון מעורר המחלוקת מכולם, אך גם אחד הנחקרים מכולם - (דמיינו חצוצרות גרנדיוזיות ברקע) הפורנו! וכמובן שבחרנו בשניים מהסבנטיז, היישר ממה שנחשב כתור הזהב של הפורנו בקולנוע ובשני סרטים ייחודיים שניסו כל אחד בדרכו שלו לקחת את הסגנון המושמץ למחוזות הגותיים ופואטיים יותר ואחד מהם הוא אף קומדיה מטורפת ושנונה מאוד. הבמאי המוכשר והחבר היקר דניאל בלום הגיע לדבר איתנו על האוצר הנחבא "משוואה אל לא נודע" (Equation to an Unknown) הצרפתי של פרנסיס סאבל ועל מה שנחשב לאחת הקלאסיקות החשובות והגדולות בפורנו "הפתיחה של מיסטי בטהובן" (The Opening of Misty Beethoven) של רדלי מצגר. "משוואה אל לא נודע" הוא יצירת פורנו גייז שמסתורין רב שורה עליה, אך גם יופי אכזרי ובוטה שכולל כמה מהסצנות היפות ביותר שהקולנוע הפורנוגרפי ידע. "הפתיחה של מיסטי בטהובן" הוא עיבוד שאינו פחות ממבריק ל"פיגמליון" של ג'ורג' ברנרד שו והוא נחשב לאחד משיאי השיאים של הקולנוע הפורנוגרפי האמריקאי בסבנטיז. אתן.ם מוזמנות.ים להאזין לפרק מעורר מחשבה שבאופן טבעי עורר שלל נושאים וסוגיות פרובוקטיביות יותר ופחות, אך בעיקר זהו ניסיון שלנו להסתכל ברצינות על מה שנחשב לז'אנר המושמץ ומעורר המחלוקת מכולם.

אוהבות מטאל ואימה? גדלתם על קריידל אוף פילת' (אבל לא מגלים לאף אחד)? זה הפרק בשבילכן.ם! שיר קנובלר ודור צח מהפודקאסט "טיפשעשרה" צללו איתנו לסרט מוזר במיוחד מתחילת שנות ה-2000. דני פילת', כוכב המטאל השנוי במחלוקת, התכוון ליצור אנתולוגיית אימה. בפועל "קריידל אוף פיר", שיצא ישירות לווידאו, מפעיל קשת רחבה מאוד של רגשות - שאף אחד מהם אינו פחד. אז למה הרבה מעריצים נהנו ממנו, וגם אנחנו? כל התשובות בפרק, ועל הדרך תקבלו שיעור מקוצר במטאל ורגעים שבהם שני גילה את הגותיקה המודחקת שבמעמקי נפשו /m\ עריכת סאונד: אמיר גלמן *************************** כל הפרקים של טיפשעשרה: https://sptfy.com/OHta ובואו לפרק הלייב שלהם, שבו יתארח יוצר זבנג אורי פינק! חמישי 17.8, 19:30, הסלון העירוני בבית אריאלה. כניסה חופשית :)

**** אזהרת טריגר - הפרק כולל דיון מפורט בכמה מהסצנות הקשות ביותר בסרט שכוללות אלימות מינית גרפית, הרג של חיות למטרות הצילומים ומן הסתם דיון באלימות קשה וגרפית ***** לא חסרים סרטים מעוררי מחלוקת בתולדות הקולנוע אבל נדמה לנו שאחד מאלו - "שואת הקניבלים" של הבמאי האיטלקי רוג'רו דאודטו מ-1980 - עדיין נמצא בליגה מיוחדת מפוקפקת משל עצמו. מה לא נאמר על סרט שעד היום ממשיך לזעזע עמוקות ולבחון את רפלקס ההקאה של הצופים בו? שוחטים בו חיות במיוחד לעיני המצלמה, האלימות המינית מוצגת באופן הכי גרפי ובעייתי שיש (וזה עוד ניסוח עדין) לא כל שכן האלימות שמגיעה לשיאה - כמה מפתיע - בסצנות קניבליזם שלא נראו עד אז על מסך הקולנוע. אך מעבר לכל אלו ולכל ההתנגדויות המוצדקות, מה בכל זאת יש ב"שואת הקניבלים" שהופך אותו ליצירה קולנועית חשובה ואפילו מכוננת בדרכה הנוראית והרחוקה שנות אור מהמושג מוסריות? לקחנו על עצמנו את המשימה המפוקפקת של לצלול לתוך מעמקי הסרט שמעמת אותנו בצורה הישירה ביותר שיש עם כמה מהמקומות הכי נמוכים שהאנושות יכולה להגיע אליהם (אם כי נדמה שהמציאות הארצית והעולמית שבחוץ מהווה תחרות לא פשוטה). שני משמש כסנגורו של השטן ומסביר למה למרות הכל מדובר ביצירה חשובה שהדימויים שלה נועדו להשמיד את עצמם ואת הצופים גם יחד, בעוד גילי שוקלת עד היום אם לסלוח לשני שהכריח אותה לצפות בזוועה ממנה נמנעה כל חייה. האם הפודקאסט ישרוד את השבר הענק שפרץ??? רק אם תאזינו לפרק תדעו!!

המונדיאל מתחיל עוד שבועיים וטראשטוק סופר מתרגשים לקראתו - אז הקלטנו פרק ספיישל לרגל המאורע! בפרק דיברנו על הסרטים "שחקי אותה כמו בקהאם" עם קירה נייטלי מ2002 ו"יש לה ביצים" עם אמנדה ביינס מ2006 ועוד אזכורים קטנים לסרטי ספורט נשים כמו "גברתי המאמן" עם גולדי הון מ86' וניסינו להבין מה כל המהומה התרבותית עם סרטי ספורט ומגדר, בדגש על כדורגל כמובן. דברים מאוד מפתיעים שלא חשבנו שיקרו לעולם ותוכלו למצוא בפרק הזה - שני מדבר על ספורט!, גילי מדברת על ההיסטוריה של כדורגל נשים באנגליה! נאמרו מילים כמו חלוץ ונבדל!

פעמיים ברצף דחה פול ורהובן את ההצעה לביים את "רובוקופ" לאחר שקרא את התסריט. מה לו - לבמאי מוערך, מופרע, הנודע בסרטים אלימים ונוטפי מיניות - ולסרט מד"ב על שוטר רובוט שתפקידו להשליט סדר מחודש ברחובות מלאי הכאוס של דטרויט? הייתה זו רעייתו מרתה שהפצירה בו לשקול זאת מחדש ושכנעה אותו שמדובר ביותר מעוד וריאציה על גיבורי על. השכנועים שלה עזרו והתוצאה היא אחת מקלאסיקות המד"ב והאקשן הגדולות של כל הזמנים, ובאופן מצמרר ואירוני סרט שמתאים כמעט כמו כפפה ליד למציאות הנאו-ליברלית הקיצונית שפורום קהלת מנסה להכניס למדינתנו. בשל כך זימנו לפרק שלפניכם את צביקה בר-נר היקר, איש רב פעלים שעובד גם כעורך בעיתון דה-מרקר. יחד איתו יצאנו למסע בנבכי התמות המרכזיות של היצירה האדירה והאהובה וקישורן לימינו אנו. לא השארנו אף אבן הפוכה - החל מהדיון בנאו-ליברליזם ובתהליכי ההפרטה המואצים שהגיעו לשיאם בתקופת יציאת הסרט בארה"ב של רייגן, דרך התמות הדתיות בהן הוא רצוף ועד העיצוב האמנותי והתחפושת האייקונית של רובוקופ. חברות וחברים, אתם.ן יותר ממוזמנות.ים לגלות איתנו מחדש קלאסיקה שנדמה כי רק נהיית יותר ויותר רלוונטית בחלוף השנים.

***** טראשטוק מסדר לכן.ם צפייה אלטרנטיבית וכיפית במיוחד ליום העצמאות! מעכשיו ולזמן מוגבל אתם יכולים לצפות בלינק המיוחד המצורף ב"חלום קוסטוריצה" של איל סיבי לו מוקדש הפרק! הלינק והסיסמה בתגובות! ****** חברות וחברים, חג עצמאות שמח! כמו בשנתיים הקודמות כך גם הפעם אנחנו עם ספיישל מיוחד של סרט ישראלי! והפעם אנחנו עם סרט מיוחד במיוחד (!!) שלדעתנו הצנועה לא זכה למלוא ההערכה והאהבה לה הוא ראוי כשיצא אי שם ב-2012. אנחנו מדברים כמובן על "חלום קוסטוריצה" של איל סיבי, שהוא בעל פוטנציאל בלתי מעורער ולא ממומש למעמד של קאלט מקומי. שכן מדובר בסרט קורע מצחוק, כנה להכאיב ועם פסקול צועני כיפי בקטע אחר. אה כן, ועל הדרך גם זכינו לשמוע קצת מאחורי הקלעים של הקליפ שיצר סיבי עבור להקת הדורבנים בשיא כוחם ל"שוב הדיסקו כאן"! כבר שלוש שנים שאיל, סטודנט עם תשוקה בלתי נגמרת לקולנוע, מאוהב בהילה, סטודנטית למשחק אותה הוא הכיר במקרה במהלך התכתבות בימי הזוהר של חדרי הצ'אטים באתר תפוז. כבר שלוש שנים שהוא מאוהב בה אך מתבייש ואינו מסוגל לבטא זאת בפניה. רק כאשר היא משחקת בסרטיו המופרעים ומלאי ההומור והפנטזיה הוא מצליח לתקשר אתה ללא כל קושי. לאחר שהוא מתאהב בקולנוע של הבמאי הענק אמיר קוסטוריצה, מחליט איל לצאת למסע במדינות הבלקן ולאתרו על מנת לבקש ממנו לשחק בסרט קצר שהוא עתיד לביים ובעיקר לבקש ממנו עצה כיצד לגשת ולהתוודות בפני הילה על רגשותיו. האם הוא יצליח במשימה? היה לנו הכבוד לארח בפרק את איל סיבי שדיבר איתנו על העשייה הייחודית של הסרט שכוללת שימוש מפתיע ומקורי במצלמות נסתרות, על התחושה המתסכלת מאוד של לשמור דברים בבטן ועל הפער המתסכל עוד יותר בין חלומות שאיפות ומציאות. וגם לשמוע המון וידויים עסיסיים משני שראה את הסרט עשרות פעמים והתאהב בו כנער וחש עם התמות בסרט הזדהות מוחלטת תקופה לא קצרה בחייו. צפו בסרט וחזרו להאזין לפרק המרגש והמיוחד שרקחנו עבורכם! (עריכת סאונד: אמיר גלמן)

עד שנת 85' היו לנו מלא עיבודים לדרקולה אבל אחד הסיפורים הקאנוניים של מרי שלי - פרנקנשטיין - הוזנח. במאי תיאטרון אקצנטרי בשם סטיוארט גורדון החליט ללכת למדף הספרים השמורים בספרייה הקרובה לביתו ולקרוא סיפור משנות ה20' של אדם משוקץ ומשום מה לבחור בו בתור הפרויקט הקולנועי הראשון שלו. התנגשות המקרים האלו יצרו את תופעת הקאלט המטורפת בשם "רי-אנימטור" שאין לנו דרך אחרת מלתאר אותה חוץ מ"טרללת" של פרנצ'ייז! ליעד הרמן מהפודקאסט "אוכלי סרטים" בא לעזור לנו להתמודד עם חתולים שחורים, מזרקים זרחניים והרבה דמויות מגלומניות שמסרבות למות עריכת סאונד: אמיר גלמן

ארה"ב, שנות החמישים. המלחמה הקרה בשיאה, וכך גם החרדה מפצצת האטום. ילדי ארה"ב מתרגלים כניסה מתחת לשולחנות במקרה שברית המועצות תתקוף את ארה"ב בנשק גרעיני. לא פחות מארבעה ניסויים נערכים במהלך שנות החמישים בנשק גרעיני על אדמת ארה"ב. הוליווד וחטיבות סרטי הבי-מוביז שבבעלותה מגיבים בהתאם. קלאסיקות כמו "פלישת חוטפי הגופות" של דון סיגל לדוגמה כבר הפכו ממזמן לשם נרדף לחרדות מקומוניזם והשפעות זרות. אבל איך החרדה הזו באה לידי ביטוי בתפיסה הקיומית של האזרחים האמריקאיים? וכיצד היא גם משקפת מגמות קולנועיות שהתפתחו בקולנוע האמריקאי של אותו העשור?. במהלך שנות החמישים - ובעיקר באמצען ולקראת סופן - הציפו לפתע את בתי הקולנוע ברחבי ארה"ב גל קצר אך עקבי של סרטים שמתארים גיבורות וגיבורים - או אפילו מפלצות שונות ומשונות - שגדלו או התכווצו לממדים לא הגיוניים וחסרי פרופורציות. בפרק שלפנינו התמקדנו בשניים מהסרטים הזכורים והבולטים של התופעה המרתקת - הראשון הוא ה-קלאסיקה של סרטי הגדלים "האיש המתכווץ המופלא" של ג'ק ארנולד מ-1957, והשני מוכר וזכור בעיקר בגלל הפוסטר הבאמת אייקוני שלו "התקפת האישה בגובה 15 מטר" של נתן ג'ורן. בניגוד לסרטי גדלים אחרים מאותה התקופה, השניים האלו ייחודיים באופן שבו הם דנים בשאלות קיומיות וחברתיות רחבות יותר - במקרה של האיש המתכווץ זה מכוון לחלוטין ובמקרה של התקפת האישה ממש ממש לא. הצטרפו אלינו למסע ההזוי של סרטי הגדלים. אל דאגה אנחנו נשארנו בגודל טבעי לגמרי לאורך כל ההקלטה.