amir guelman

***** טראשטוק מסדר לכן.ם צפייה אלטרנטיבית וכיפית במיוחד ליום העצמאות! מעכשיו ולזמן מוגבל אתם יכולים לצפות בלינק המיוחד המצורף ב"חלום קוסטוריצה" של איל סיבי לו מוקדש הפרק! הלינק והסיסמה בתגובות! ****** חברות וחברים, חג עצמאות שמח! כמו בשנתיים הקודמות כך גם הפעם אנחנו עם ספיישל מיוחד של סרט ישראלי! והפעם אנחנו עם סרט מיוחד במיוחד (!!) שלדעתנו הצנועה לא זכה למלוא ההערכה והאהבה לה הוא ראוי כשיצא אי שם ב-2012. אנחנו מדברים כמובן על "חלום קוסטוריצה" של איל סיבי, שהוא בעל פוטנציאל בלתי מעורער ולא ממומש למעמד של קאלט מקומי. שכן מדובר בסרט קורע מצחוק, כנה להכאיב ועם פסקול צועני כיפי בקטע אחר. אה כן, ועל הדרך גם זכינו לשמוע קצת מאחורי הקלעים של הקליפ שיצר סיבי עבור להקת הדורבנים בשיא כוחם ל"שוב הדיסקו כאן"! כבר שלוש שנים שאיל, סטודנט עם תשוקה בלתי נגמרת לקולנוע, מאוהב בהילה, סטודנטית למשחק אותה הוא הכיר במקרה במהלך התכתבות בימי הזוהר של חדרי הצ'אטים באתר תפוז. כבר שלוש שנים שהוא מאוהב בה אך מתבייש ואינו מסוגל לבטא זאת בפניה. רק כאשר היא משחקת בסרטיו המופרעים ומלאי ההומור והפנטזיה הוא מצליח לתקשר אתה ללא כל קושי. לאחר שהוא מתאהב בקולנוע של הבמאי הענק אמיר קוסטוריצה, מחליט איל לצאת למסע במדינות הבלקן ולאתרו על מנת לבקש ממנו לשחק בסרט קצר שהוא עתיד לביים ובעיקר לבקש ממנו עצה כיצד לגשת ולהתוודות בפני הילה על רגשותיו. האם הוא יצליח במשימה? היה לנו הכבוד לארח בפרק את איל סיבי שדיבר איתנו על העשייה הייחודית של הסרט שכוללת שימוש מפתיע ומקורי במצלמות נסתרות, על התחושה המתסכלת מאוד של לשמור דברים בבטן ועל הפער המתסכל עוד יותר בין חלומות שאיפות ומציאות. וגם לשמוע המון וידויים עסיסיים משני שראה את הסרט עשרות פעמים והתאהב בו כנער וחש עם התמות בסרט הזדהות מוחלטת תקופה לא קצרה בחייו. צפו בסרט וחזרו להאזין לפרק המרגש והמיוחד שרקחנו עבורכם! (עריכת סאונד: אמיר גלמן)

עד שנת 85' היו לנו מלא עיבודים לדרקולה אבל אחד הסיפורים הקאנוניים של מרי שלי - פרנקנשטיין - הוזנח. במאי תיאטרון אקצנטרי בשם סטיוארט גורדון החליט ללכת למדף הספרים השמורים בספרייה הקרובה לביתו ולקרוא סיפור משנות ה20' של אדם משוקץ ומשום מה לבחור בו בתור הפרויקט הקולנועי הראשון שלו. התנגשות המקרים האלו יצרו את תופעת הקאלט המטורפת בשם "רי-אנימטור" שאין לנו דרך אחרת מלתאר אותה חוץ מ"טרללת" של פרנצ'ייז! ליעד הרמן מהפודקאסט "אוכלי סרטים" בא לעזור לנו להתמודד עם חתולים שחורים, מזרקים זרחניים והרבה דמויות מגלומניות שמסרבות למות עריכת סאונד: אמיר גלמן

"אני יורקת על קברך" מ-1978 נחשב עד היום כאחד מהסרטים השנויים ביותר במחלוקת בהיסטוריה של הקולנוע כולו, ובעיני רבים ורבות גם כאחד מהמתועבים, הסדיסטיים, והגרועים שנוצרו. "שקית זבל של רשע זדוני" הגדיל וקבע המבקר המיתולוגי רוג'ר איברט במשפט הפתיחה של אחת מביקורות הקולנוע המיתולוגיות שלו. ואכן זהו הסרט הראשון מתת הז'אנר של סרטי אונס-נקמה - בעיני רבים סגנון שנחשב לתחתית התחתיות של הקולנוע - שהן הקהל והן המבקרים נאלצו להתמודד איתו במלוא מורכבותו הברוטאלית ועם השאלות המוסריות והאסתטיות הקשות שהוא מעלה. הבמאי הישראלי שעבר לארה"ב מאיר זרחי לא חוסך מן הצופות.ים דבר - לא את האונס הקבוצתי הבלתי נגמר שממלא קרוב לשעה שלמה מן הסרט, וגם לא את נקמתה האלימה ורוויית הדמים של הגיבורה (בגילומה של קמיל קיטון) בכל חבורת אנסיה. אך החל מאמצע שנות התשעים - וביתר שאת בעשור האחרון - חבורה של מספר חוקרות קולנוע יצאו להגנה חסרת תקדים על הסרט וטענו שהוא מציג חוויה מורכבת בהרבה ממה שנראה לעין. בפרק המיוחד ונודה מראש שגם הלא פשוט שלפנינו, היה לנו לכבוד לארח את המבקרת לירון סיני מ"סריטה" שחקרה את הסגנון והטקסטים שלה עליו הם הראשונים בעברית שהתייחסו אליו ברצינות. לירון הגיעה מלאה בתובנות מבריקות ומרתקות ובין היתר דנו על הבעייתיות של הז'אנר בכלל ושל סצנות אונס בקולנוע בפרט, על הנחמה המורכבת והקשה שהסרטים האלו גם יכולים להציע וגם על לא מעט הצביעות ביחס לסרט. "טראשטוק" צולל לביצה העכורה של אחד מהסרטים שרבים מחשיבים כאחד מסמלי הטראש, ואנחנו כמובן מזהירות ומזהירים כבר מעתה על כמויות הטריגרים שיש בפרק. עריכת סאונד: אמיר גלמן

מה הוביל את מרטין סקורסזה שנייה אחרי ההצלחה הביקורתית והקופתית האדירות של "החבר'ה הטובים" ליצור רימייק לבי-מובי לא משמעותי במיוחד מ-1962? אנחנו לא בטוחים שנצליח לענות על השאלה הזו במלואה, אבל תהיו בטוחים שבפרק שלפניכם צללנו למה שהוא כנראה היצירה בעלת האופי המוחצן והטראשית ביותר של הבמאי האגדי (וסליחה מראש מ"כנופיית ברטה" מ-1972). "פסגת הפחד" הוא אחת מהיצירות האישיות ביותר של סקורסזה, כזו שבמידה רבה מעניקה הצצה מסויטת שהיא גם טור דה פורס של סגנון קולנועי למעמקי נפשו המסוכסכת. היא גם כוללת כמה מהסצנות הזכורות והידועות לשמצה של הניינטיז, וכמובן גם כוללת ג'ולייט לואיס אחת במה שהוא כנראה תפקידה הגדול ביותר באותה תקופה. הצטרפו אלינו למסע הווירטואוזי שכולל תנועות מצלמה מפוארות, מלאות פרנויה ובלתי אפשריות לכאורה, לעריכה שאינה מפסיקה לחתוך בבשר החי ולתקוף את הצופים ובעיקר למקס קיידי במה שהוא כנראה התפקיד הכי מופרע של דה נירו מעודו והתחרות כידוע קשה. וגם - למה שני כל כך אובססיבי לסרט? האם גילי תתחיל לאהוב את סקורסזה יותר מבעבר? ואם לא, האם היא תזמין עבורו מתנקשים בגלל שהכריח אותה לצפות בו שוב? כל התשובות ועוד בפרק שלפניכם, שכולל הפתעה נחמדה או מאיימת מאוד בסופו - תלוי בנקודת המבט. עריכת סאונד: אמיר גלמן