Logo

    קורונה

    Explore "קורונה" with insightful episodes like "פרק 22 - מה הקשר בין מחקר אקדמי למחקר בסטודיו לתנועה? עם חן ברקמן", "פרויקטור הקורונה: אם יצאת חיובי - זה חוסר אחריות לצאת מהבית ולסכן אחרים", "סגר כלשהו", "מיכל בורנשטיין, מנהלת טכנולוגיות הדיגיטל והדאטה, אוסם נסטלה" and "בחזרה לעתיד או בחזרה לשגרה?" from podcasts like ""זה מתחיל בתנועה", "שרון כידון", "CRM.BUZZ - אימייל מרקטינג, שיווק, דאטה. מגיש: סלע יפה", "CRM.BUZZ - אימייל מרקטינג, שיווק, דאטה. מגיש: סלע יפה" and "CRM.BUZZ - אימייל מרקטינג, שיווק, דאטה. מגיש: סלע יפה"" and more!

    Episodes (13)

    פרק 22 - מה הקשר בין מחקר אקדמי למחקר בסטודיו לתנועה? עם חן ברקמן

    פרק 22 - מה הקשר בין מחקר אקדמי למחקר בסטודיו לתנועה? עם חן ברקמן

    איך מתרגמים חוויות מעבודת הסטודיו לשאלת מחקר אקדמית? ואיך משתמשים בחשיבה של אימפרוביזציה כדי לחקור? בפרק הזה עסקנו בדרכים שבהן חן מתרגמת את החוויות מהתרגול בסטודיו לסיטואציות בחיי היום יום, ובאופן ספציפי, כיצד הכלים שהיא קיבלה בסטודיו תרמו למחקר האקדמי שהעסיק אותה במהלך השנתיים האחרונות.
    חן הגיעה לסטודיו כתלמידה ומהר מאוד מצאנו שפה משותפת, שחיברה בין עבודת הסטודיו שלי לבין המחקר שלה. עם הזמן, הפכנו לצוות שחוקר יחד בשני עולמות, ותוהה על הדומה והשונה ביניהם.
    בנוסף לשנים שבילתה באקדמיה, חן היא רקדנית, פרפורמרית ומאלתרת שבוחנת את גבולות השימוש בכלים מעולם האימפרוביזציה מחוץ לסטודיו.
    בשיחה הזו דיברנו על למה חשוב לשמור על רעיונות טובים ואיך אפשר לעבוד עם מגבלה שקורית בגוף או במחשבה.
    ==========================
    למידע נוסף על פעילויות הסטודיו:
    https://linktr.ee/studioplay

    להצטרפות לרשימת תפוצה:
    https://studio-play.ravpage.co.il/newsletter

    הצטרפות לקבוצת עדכונים שקטה:
    https://chat.whatsapp.com/BCuVIB7tAhtKRzYTRGypQk

    סגר כלשהו

    סגר כלשהו

    צריך לומר את האמת: הסגר השני יהיה ארוך! ישראל הכריזה על סגר שני בגלל חוסר יכולת לקבל החלטות המבוססות על דאטה, אפס תכנון, החלטות פזיזות (ע"ע פתיחת מערכת החינוך), תועפות של פוליטיקה ("צאו לבלות") ועוד משהו: ספק אופטימיזם, ספק יהירות ואני מתכוון לגישת ה"יהיה בסדר"

    במשפט חכם אחד, סיכמה פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא בתל השומר, את מצב האומה: "אין ארץ בעולם עם שיח כה סוער ועם כל כך הרבה קבוצות שנוקטות עמדות כה קיצוניות, ממשלה שכל רגע משנה את דעתה או פשוט לא עושה כלום וציבור כל כך לא ממושמע".

    מהם הגורמים שתרמו לכך שעם ישראל ב"מעצר בית"?

    למאמר המלא בבלוג

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

    מיכל בורנשטיין, מנהלת טכנולוגיות הדיגיטל והדאטה, אוסם נסטלה

    מיכל בורנשטיין, מנהלת טכנולוגיות הדיגיטל והדאטה, אוסם נסטלה

    ראיון עם מיכל בורנשטיין, מנהלת טכנולוגיות הדיגיטל והדאטה באוסם נסטלה.
    אנו משוחחים על דאטה, פרסונליזציה, מרקטינג אוטומיישן, פעילות שיווק ותוכן מול צרכני הקצה, אילו אתגרי דאטה יש להם, נגיף הקורנה כמאיץ לתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, מותג פרטי ואיך הם רותמים דאטה לפעילות שלהם מול לקוחות.

    למאמרים בבלוג

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

    בחזרה לעתיד או בחזרה לשגרה?

    בחזרה לעתיד או בחזרה לשגרה?

    קישור למאמרים קשורים בבלוג:

    בחזרה לעתיד. אז מה עכשיו?

    נאס"א ואחת עשרה בעיות דאטה נפוצות


    בחזרה לעתיד או בחזרה לשיגרה?

    הביטוי “חזרה לשגרה” הוא ביטוי לא כל כך רלוונטי בשלב הזה. הנורמה שהיתה לפני פרוץ המשבר אינה קיימת ולפנינו עוד חודשים רבים של מציאות שונה מזו שהיכרנו. תקופת הסֶגר הביאה איתה קטסטרופה כלכלית אבל הביאה איתה כמה דברים טובים כמו למשל טרנספורמציות ושינויים מהירים שללא המשבר היו מתרחשים לאט לאט ולאורך שנים ארוכות. כדי להמשיך לתפקד במציאות החדשה ארגונים עסקיים הובילו טרנספורמציות דיגיטליות, תוך כדי המשבר, מה שאפשר להם להמשיך לתפקד ובוודאי יקל עליהם לחזור לפעילות עסקית.

    הארגונים השתנו אבל גם הלקוחות השתנו. ארגונים צריכים להכיר בעובדה שבעקבות המשבר לקוחות עשו טרנספורמציה והם כבר לא אותם לקוחות שאולי הכירו בעבר. אנשים יצאו לחל”ת, פוטרו או שסדרי העדיפויות הצרכניים שלהם השתנו בעקבות המשבר.

    אז מה כדאי לבחון בהתנהלות העסקית כשמנסים לחזור לשיגרה של חיים בצל הקורונה?

    הדבר הראשון - נטישת לקוחות:

    תתחילו את החזרה לשיגרה תוך הנחת עבודה שבעקבות המצב הלקוחות שלכם כבר נטשו אתכם. זה ה-state of mind  שכדאי לסגל בחזרה לשיגרה. כדאי לחזור לדבר עם הלקוחות, לייצר איתם דיאלוג. תבדקו מה ש לומם. תמדדו במרכאות את הדופק שלהם. אם הלקוחות נטשו נסו לעשות win bac ולהחזיר אותם לעבוד איתכם.

    טיפ חשוב - אם אתם הולכים ליצור קשר עם הלקוחות כדאי שתבדקו מה מצב הדאטה שלכם. מה אתם יודעים על הלקוחות על מנת למקסם את הפנייה ולנהל אותה נכון (בוודאי אם מדובר בכמות גדולה של לקוחות)? האם פרטי הקשר שלהם עדכניים?

    אם אתם הולכים לצלצל אליהם או לסמס אליהם האם יש לכם טלפונים עדכניים שלהם? האם יש לכם מיילים של הלקוחות?

    אם אתם שולחים אי מייל ללקוחות שלכם, כדאי שתדעו ש 1 מכל 6 מיילים שיווקים לגיטימיים לא יגיע לנמען או שיתקע בתיבת דואר זבל או פרומושן?  כדי שהמיילים שלכם יגיעו ללקוחות ולא לתיבת דואר זבל לפני שיוצאים כדאי לבדוק את תקינות הרשימות לפני המשלוח, לטפל בעבירות מיילים (mail deliverability). בבלוג יש מאמר שכתבנו על הנושא.

    כדאי לרענן את מסעות הלקוחות והאוטומציות שאתם מפעילים בהתאם למגבלות העסק (למשל זמינות של מלאי,  מגבלות התקהלות, אספקה ומשלוחים וכולי)

    אולי אתם הולכים לשלוח להם דיוור ישיר בדואר. דיוור ישיר בדואר הפך להיות הערוץ הכי יעיל שתוכלו לפעול בו. ממש blue ocean כי כמעט שאין בו תחרות על תשומת הלב והסיכוי לקבל את תשומת הלב של הנמען גבוה. וכמובן שאפשר לעשות בדיוור דברים מיוחדים כמו לשלוח דוגמית, ולהעביר שני חושים בעוברים רק בדואר. מישוש וחוש ריח.

    הדבר השני - value for money

    סדרי העדיפויות של הלקוחות השתנו וסעיף ההוצאות שלהם עומד לבחינה מחודשת. זה נכון גם בעסקים שקונים מעסקים אחרים (B2B) וגם ברכישות של משקי הבית (B2C).

    אולי השירות שלכם כבר לא חיוני למשק הבית שלהם? לקוחות יחפשו תחליפים זולים ויעילים לשירותים חיוניים ויוותרו על שירותים ומוצרים שאינם חיוניים עבורם או שהם התרגלו להסתדר בלעדיהם.

    לקוחות ינסו לשפר את התנאים (גם מחיר וגם תנאי תשלום) עם נותני השירות שלהם. ואם המו"מ הזה לא יצליח הם יחפשו תחליפים במחירים טובים יותר.

    הדבר השלישי - שינויים ברגלי הצריכה:

    ההסגר הביא איתו שינוי בהרגלים. לקוחות עשו טרנספורמציות משל עצמם ושינו הרגלים בעקבות המשבר. לכן כדאי להניח שהלקוחות יתנהגו אחרת. אולי הם יצרכו מוצרים ושירותים בצורה שונה ומנותני שירות אחרים. למשל אם התרגלנו לעבור לקנות בסופר מקוון, אולי נגלה שזה נוח ונמשיך לצרוך ככה ולא בסופר הקרוב לבית.

    הדבר הרביעי - שרשרת הערך:

    בכל שרשרת צריך לבדוק את החוליות החלשות ולחזק אותן. אחרת השרשרת תיקרע. האם יש בעסק שלכם שרשרת חזקה של ארגון שמנהל מסע לקוח מלא? מסע לקוח ש”חושב” לקוח לכל אורכו של המסע? או שהחוויה שהלקוח מקבל מכם סובלת מחוליות חלשות? החוליה החלשה יכולה להיות בשירות, בתפעול, במוצר או השירות עצמו. תבדקו את החוליות האלו וחזקו אותן או ארגנו אותן מחדש בהתאם למציאות החדשה.


    אז עסקים רוצים לחזור למכור ומהר. כדאי קודם כל למכור ללקוחות ולא לרוץ לחפש לקוחות חדשים.

    אמנם המציאות הכלכלית גרמה לנפילה זמנית במחירי הפרסום המקוון גם ברשתות החברתיות וגם בגוגל, מה שמפתה אתכם אולי לרוץ למכור ללקוחות חדשים ולמצוא לידים איכותיים. אבל כדאי לזכור כמה עובדות:

    הרבה יותר זול לשמר לקוח קיים מאשר לרכוש לקוח חדש! לרכוש לקוח חדש יקר פי 7-20 (תלוי בענף) מאשר לשמר ולטפח מערכת יחסים עסקית עם לקוחות קיימים. זה לא אומר שלא צריך לרכוש לקוחות חדשים, זה אומר שהבאלנס צריך להיות אחר.

    היעדים העסקיים מתחברים כאן לשרשרת הערך: שימור לקוחות הפך לשם נרדף לטיפול בנטישת לקוחות, לעיתים אחרי שכבר מאוחר מידי. אחרי השלקוח עזב והשימור מנסה להציל את הלקוח ולגרום לו להישאר. לרוב אם נצליח לשמר את הלקוח בשלב הזה זה  ממקום של חולשה של העסק, כשהלקוח כבר קיבל החלטה לנטוש. שימור לקוחות צריך לבוא ממקום של טיפוח מערכת יחסית הדדית שתהיה תועלתית לשני הצדדים (לעסק וללקוח) במטרה לשמר את הלקוח הקיים ולהגדיל את המחזור העסקי ממנו, תוך הסתכלות על הצרכים וההעדפות של הלקוחות. אסטרטגיית נתח לקוח שואפת לשמר את הלקוח לאורך זמן במטרה למקסם עסקים עם לקוחות קיימים (Life Time Value) ולגדול איתם לאורך זמן.

    שימור פרואקטיבי יכול לשפר בכ- 5%-8% את אחוז הצלחת השימור בארגונים בהם קיים מודל של מנוי מתחדש (תקשורת וסלולר, ביטוח, מנויים לפעילות ספורט ועוד).

    ורגע לפני שאתם רצים למכור כדאי לדעת שהסיכוי למכור ללקוח קיים הוא 70%-60% לעומת זאת הסיכוי שנמכור ללקוח פוטנציאלי הוא  20%-5%. אז קיבלתם תשובה במה כדאי להתמקד.

    מיזוגים ורכישות

    אחת המגמות שתלך ותתחזק בעקבות המשבר הוא מיזוגים ורכישות של עסקים. רכישת עסק והמשך ההפעלה שלו כיישות נפרדת, כולל מערכות המידע ורשימת הלקוחות, שונה מתרחיש של רכישת הפעילות ומיזוגה לתוך עסק קיים.

    אני רוצה לספר לכם סיפור כדי להמחיש את האתגרים במיזוג פעילות בין עסקים.

    בשנת 1999 NASA שלחה גשושית לכוכב מאדים. אבל בשלב מסויים הגשושית שהיתה בדרך למאדים פשוט נעלמה. הנזק שנגרם נאמד ב- 125 מיליון דולר. בתחקור שבוצע לאחר איבוד הגשושית הסתבר כי המהנדסים של  NASA השתמשו בחישוב המסלול למאדים במערכות הניווט שלהם בשיטת מדידה מטרית. אבל מהנדסי לוקהיד מרטין (יצרנית המטוסים והתעופה) שעבדו בפרויקט השתמשו בשיטת חישוב אימפריאלית. כתוצאה מחוסר האחידות  בשיטת מדידה אחת וחוסר תיאום בהגדרת המונחים והמושגים, צוותי המהנדסים דיברו על אותו הדבר (מרחק) אולם ביחידות מידה שונות… כתוצאה מכך נוצרו פערים בחישובי המסלול מה שהוביל לאיבוד הגשושית, לנזק כספי כבד ויחסי ציבור רעים לנאס"א.

    כחלק ממיזוג הפעילות בין עסקים יהיה צריך לבצע מיזוג וטיוב של הדאטה לתוך המערכות הקיימות. כמו בדוגמא של נאס"א, הנתונים יגיעו ממערכות שונות, במבנה נתונים שונה ובהגדרות שונות וחייבים לטפל בדאטה הזו באמצעות אנשי מקצוע וכלים מתאימים על מנת לוודא שתהליך המיזוג יהיה תועלתי ולא יגרום לנזק לנתונים הקיימים.

    הרשמה לבלוג

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

    יום העצמאות 2020: פרסונליזציית יציאה

    יום העצמאות 2020: פרסונליזציית יציאה

    הנפט החדש? 

    לראשונה בהיסטוריה הנפט ירד לשווי שלילי. עוד קורבן (זמני) של הקורונה. עכשיו כשמתחילים לדבר על אסטרטגיית יציאה מהמשבר, ועל חזרה מדורגת לפעילות עסקית, כדאי להבין איך “הנפט החדש” – דאטה – יהיה פקטור קריטי עבור עסקים בחזרה לפעילות. זו הזדמנות טובה להעיף מבט בנתונים ובאמוציות שעל פיהם מתנהל המשבר ולגזור מהם מה כדאי לעסקים לעשות.

    כל כך הרבה דאטה מעורבת בכאוס הזה עד כי מי שאינו עוסק בדאטה ביום יום, עשוי לקבל סחרחורת. מסתבר שגם מתמטיקה היא ממש לא מדע מדויק, בעיקר כי אין מספיק נתונים מתוקפים, למשל בדיקות איכותיות ובהיקף משמעותי. מספר הבדיקות חצה אולי את רף ה-10,000 ביום פעם אחת או פעמיים ועשה כותרות בעיתון, אך בפועל כמות הבדיקות נמוכה משמעותית.

    בתוך כך, כמעט כל נתון, כל מודל, כל גרף שפורסם, לרבות על ידי גופים בעלי סמכא, התברר ככזה שניתן לתקוף ולסתור. מה בטוח לעשות? מה נכון? מה לא נכון? מה כדאי? ומה לא כדאי? – לכל הצעה שעלתה הועלתה הצעה סותרת וכולן חתומות על ידי שורה של פרופסורים ומדענים בעלי שם. אז למי להאמין?

    כפי שכתבתנו במאמר קודם (ראו למטה), יש בלי סוף בעיות באיכות הנתונים סביב נתוני בדיקות הקורונה. כך למשל צוטט ב-23/4/20 מוריס דורפמן, ראש חטיבת רגולציה, מחשוב ובריאות דיגיטלית במשרד הבריאות: “יש תהליך טיוב של הנתונים. זו לא טעות ולא שיקרנו לכם.  אנחנו כל הזמן עובדים”, אמר דורפמן וציין כי “יש גם טעויות, יש דברים שאנחנו מגלים. אנחנו לומדים ומתקנים את זה. עשינו טיוב לכל המאגרים ולכן עצרנו כדי לטייב את הנתונים. לכן לא פרסמנו את נתוני הערים במשך יומיים”.

    כפי שנפט צריך לזקק, לנקות ולטייב לפני השימוש בו, כך גם עם הנפט החדש – הדאטה.

    צריכים עזרה עם הדאטה שלכם?

    אפשר היה לצפות שמאה שנים אחרי תום מגיפת השפעת הספרדית, עם כל הדאטה שהמדינה אוגרת ומנהלת כעת על חולים והמסלוליים שעברו, על אזרחים באמצעות ניטור סלולרי חודרני עם טכנולוגיית השב"כ שהופעלה ובאמצעות אפליקציית "המגן" וגם נתונים נוספים כגון אלה שבידי שירותי הבריאות (כלומר קופות החולים) שמכירות אותנו הכי טוב, היציאה מהמשבר הייתה נבנית בצורה הרבה יותר כירורגית, הרבה יותר פרסונאלית ותיקח בחשבון גורמי סיכון פרסונליים. מקדם ההידבקות של כל אדם הוא שונה, אז למה על כולם חל אותו דבר? כפי שבהכללה ניתן לומר שאוכלוסייה מבוגרת היא בעלת פוטנציאל הידבקות גבוה יותר מאוכלוסייה צעירה ניתן לבנות קבוצות סיכון ברזולוציה הרבה יותר גבוה עד לרמה ההמלצה האישית. נשמע עתידני, אך אפשרי. רעיון שכדאי ליישם במגיפה הבאה או לכל הפחות בגל השני של ההדבקות שיבוא. ואין ספק שהוא יבוא, כפי שקרה במדינות שנראֶה היה שהמשבר חלף בהן והן חזרו לשיגרה ואז חטפו גל שני קשה יותר. גם המומחים בארץ תמימי דעים לגבי זה שזה יקרה.

    למאמר המלא בבלוג

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

    פרויקט דאטה תחילה. או בואו נדבר על הפיל שבחדר השרתים

    פרויקט דאטה תחילה. או בואו נדבר על הפיל שבחדר השרתים

    מבין המושגים החדשים שרצים עכשיו בתקשורת, בטח שמעתם את המושג "אסטרטגית יציאה". מה זה אומר אסטרטגיית יציאה? זה אומר לנסות לבנות אסטרטגיה שלפיה המשק יחזור בהדרגה לתפקד. אז גם כאן תלוי את מי שואלים. על הסקאלה של עלות מול תועלת, מה יקר יותר? ... להחזיק את המשק במצור? או להחזיר את המשק לתפקוד נורמלי? מה זה נורמלי? בינתיים הריחוק גורם לשיטוח העקומה. עוד מושג שמרבים לפטפט אותו בתקשורת. פחות אנשים נדבקים וקצב ההדבקות איטי יותר ומאפשר למערכת הבריאות לא לקרוס. אבל אם מחזירים את המשק בהדרגה לפעילות, ואנשים יתחככו אחד בשני שוב, יהיו גלים נוספים של תחלואה? מיהן האוכלוסיות הפגיעות? האם מי שנושא נוגדנים חסין יותר? האם מי שהחלים יכול לחלות שוב? אגב, כנראה שכן...

    המון שאלות.... המון נתונים שמנסים לתמוך קבלת החלטות נכונות ומהירות, בניהול המשבר הזה.

    אז מסתבר שכדי לסייע בקבלת החלטות נכונות צריך מידע דאטה.

    וצריך להיות מסוגלים לזקק מהמידע הזה תובנות ובמשוואה סביב התפרצות המגיפה, נכנס גם פקטור הזמן. כל רגע קריטי.

    כשאומרים לנו את המושג "מערכת הבריאות" מתכוונים לגופים שונים: ביניהם, הנהלת מערכת הבריאות, מעבדות, בתי חולים, מד"א, קופות החולים (שירותי הבריאות). כל אחד מהגופים הללו מחזיק את הדאטה שלו בנפרד. אז איך אפשר לקבל תמונת מצב אחידה ולנהל את העניינים ככה?

    המצב הזה, שבו אינפורמציה צבורה וכלואה ואינה זורמת במקרה של מערכת הבריאות בין הגופים השונים ובמקרה של ארגון עסקי, אלו יכולות להיות חטיבות או מחלקות שונות, למצב הזה קוראים: סילויים של אינפורמציה, איי- מידע, Information Siloes בלע"ז.

    חוץ מזה שהדאטה מופרדת באיי מידע, כל אחד מהגופים מתנהל עם מערכות מידע שונות, במבני נתונים שונים, עם הגדרות מושגיות שונות. כדי לעבוד עם הדאטה הזו הדבר הראשון שצריך לעשות הוא פרויקט דאטה.

    כמעט כל פרויקט מערכות מידע הוא קודם כל פרויקט דאטה וצריך להתייחס אליו ככזה.

    הפרויקטים השאפתניים שנערכים בארגונים עסקיים וציבוריים, כגון טרנספורמציה דיגיטלית, הטמעת מערכות Marketing Automation, E-commerce, למידת מכונה ואינטליגנציה מלאכותית (Machine Learning  Artificial Intelligence), או אפילו אם מדובר "רק" בהטמעת מערכת CRM – הם בראש ובראשונה פרויקטי דאטה.

    משמעות הדבר: טיפול בדאטה חייב להיות חלק בלתי נפרד מהפרויקט כבר בשלב התכנון.

    למאמר המלא בבלוג

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

    פסח 2020: עשר מכות אלטרנטיביות ועוד אחת

    פסח 2020: עשר מכות אלטרנטיביות ועוד אחת

    בחודש האחרון נפלו עלינו בזו אחר זו מכות שונות. מ”להיות עם חופשי בארצנו”, עם ישראל מודל 2020 מצטרף לעמים אחרים ומחליף את ההמנון, לפחות עד הודעה חדשה, בזה של שלום חנוך, בסגנון “אדם בתוך עצמו הוא גר”.

    פסח מודל 2020 הולך להראות שונה מכל מה שהיכרנו. ליל הסדר, אותו מפגש משפחתי שנתי שמסורתית מרכז אליו את בני המשפחה מקצוות הארץ וגם מחוצה לה, הולך להיראות השנה אחרת לגמרי והרבי מאינסטוש כבר נתן בו “בר סימן טוב”, ויקרא לו “ליל הסֶגֶר”. ליל הסגר על שום מה? על שום שעל בני ישראל נגזר לא רק לאכול מצה ומרור, אלא גם לחגוג את ליל הסדר בסֶגר רק עם המשפחה הגרעינית. 

    פרעה נשבר אחרי עשר מכות ושלח את עם ישראל לחמשוש במדבר וזה נגמר במסע של 40 שנה עד לארץ המובטחת. והקורונה? אם לא די בכך שזה וירוס מאנייק (שיודע שהוא מאנייק), הוירוס המיקרוב הזה הפיל עלינו מכות יבשות עם שוט לח. ואלו עשר המכות, מודל פסח 2020

    להמשך קריאה ולקישורים נוספים היכנסו לבלוג שלנו.

    חג שמח למרות הכל.

    קישור למאמר בבלוג שלנו

    קישור לוובינר ומצגת (חינם) בנושא עבודה מהבית


    תודה לשושקה אנגלמאיר על התמונה.

    קישור ל"הגדה בנוסח שושקה אנגלמאיר"

    קישור לפייסבוק של שושקה אנגלמאיר

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

    ברבור שחור ברבור לבן. פודקאסט קורונה

    ברבור שחור ברבור לבן. פודקאסט קורונה

    אחד באפריל היום.

    ואם הייתי מספר לכם שוירוס קטלני עבר מוטציה מבעל חיים אל בנאדם אי-שם בסין הרחוקה, ואותו אדם, נשא את הווירוס והדביק עוד ועוד אנשים, בקצב שהולך ומתפשט בקצב מטורף ותוך זמן קצר, הווירוס הזה התפשט ברחבי העולם, אחוז התמותה ממנו גבוה ועדיין אין חיסון. הצבא משתלט על הגבולות ; הוטלו הגבלת תנועה, אנשים מסוגרים בבתים. אסור להיפגש, אנשים מרוקנים את מדפי המזון ומצטיידים בגלילי נייר טואלט כאילו הם הולכים לפתוח חוג פיסול בעיסת נייר - כנראה שהיתם אומרים לי – אההה אחד באפריל, אחד באפריל.

    בתחילת חודש מרץ, הוירוס הזה לא נראה שזה משהו מטריד באמת. אבל מהר מאוד נוכחנו שאנחנו חיים בסרט והפעם בסרט אימים.

    היום, פחות מחות שלושה שבועות אחר כך, אנחנו באופן ודאי במשבר עולמי עמוק.

    תוך פחות מחודש, אחוז האבטלה זינק מ- 4% ליותר מ- 23%. כמיליון מובטלים נכון להיום וזה עוד לא נגמר.

    90% מהמובטלים החדשים הם עובדים שהוצאו לחל"ת, כלומר חופשה ללא תשלום. שזה אומר שהמדינה תשלם להם דמי אבטלה. הרבה מאוד מעסיקים וחברות קפצו על המציאה ויצרו אפקט עדר. כמו שחבורה של ילדים הולכת יחד ופתאום מישהו צועק נחש!!! וכולם בורחים? אותו דבר פחות או יותר קרה כאן. לפי הערכה של רשות התעסוקה לחמישית מהם לא יהיה מקום עבודה לחזור אליו כשהמשבר הזה יגמר. ממש ברוך כלכלי.

    עוד מעט אדבר עוד בעניין המשבר הכלכלי, ומה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב, אבל קודם לכן רציתי לספר לכם שיש לשינוי הפתאומי גם צדדים חיובים. למשל כדור הארץ מתחיל להחלים מפצעים שהאנושות יצרה ברגל גסה. כדור הארץ צועק ובוכה כמו חיה פצועה, אבל מנהיגי העולם לא עושים מספיק. אז החדשות הטובות הן ששכבת האוזון מתחילה להחלים וגם שאחוז פליטת הפחמן במקומות מוכי קורונה ירד ב-25%. ברמה שרואים את השינוי מהחלל.

    האם ידעתם שבכל שנה נפטרים... תקשיבו טוב...  7 מיליון בני אדם ברחבי תבל כתוצאה ישירה מזיהום אוויר. צעדים דרסטיים לא קרו עד עכשיו. עד שהגיעה הקוררונה ולחצה על הברקסים וכדור הארץ לפחות מודה על כך.

    פרט בונוס שכדאי להכיר, שזה לא רק בידיים של מנהיגים. אלא גם בידים שלנו. ליתר דיוק בבטן שלנו. כדאי לדעת שכל פליטות הפחמן (carbon) של כל התחבורה שנעצרה כעת - באוויר, בים וביבשה נמוכות מפליטות הפחמן של תעשיית המזון מהחי (בשר, חלב ומוצריו, ביצים ודגים).

    תגידו, רציתם פעם לברוח לאי בודד? אתם בטח מכירים את השאלה "מהם שלושת הדברים שהייתם לוקחים איתכם לאי בודד". בריחה לאי בודד היא סוג של פנטזיה. הרפתקאה רומנטית שנראתה תמיד כהזדמנות שצריך לנסות פעם...

    אולי לא ככה ראינו את זה בדימיון, אך החיים סידרו לנו לתקופה מסוימת סוג של "אי בודד". האי זה ממש קרוב לציוויליזציה, עם אינטרנט, מים זורמים וגישה לסופר-מרקט. אנחנו לא צרכים לצוד את המזון שלנו וככל הנראה לא נצטרך (אלא אם אנחנו ממש רוצים) להתחיל לגדל צנוניות, חסה ועגבניות באדניות כדי שיהיה לנו סלט לארוחת צהרים. אנחנו בבית והריחוק החברתי יצר מצב שאנחנו חיים כעת בסוג של אי בודד. אז ראו בזה אתגר. השבט אמר את דברו. Stay home.

    שינוי פתאומי נוסף שנפל עלינו הוא מניעת דברים פשוטים שהיינו רגילים אליהם כל כך: חופש תנועה, פעילות ספורט בחוץ, להתחבק עם בני משפחה שלא שוהים איתנו באותו הבית. ללכת למסעדה, מסיבה או הופעה.

    מזל שעולם היה נכנס לסגר "באי הבודד" עם אינטרנט, וסטרימינג של אינסוף סדרות וסרטים ו-  ZOOM  


    טיפים להתנהלות בזמן משבר הקורונה: כאן

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

    קורונה: קללה לכלכלה

    קורונה: קללה לכלכלה

    התפרצות מגפת וירוס הקורונה מרגישה כמו סוף העולם ותופסת את כולנו בבטן הרכה. זה משבר שנוגע (ועוד יגע) קיומית בכל כך הרבה אנשים. הן בפן הבריאותי והן בפן הכלכלי. כמיליארד אנשים ברחבי תבל נמצאים בבתיהם. בפן הבריאותי נראה כי החלת סגר היא המעשה האחראי בעת הזו. 

    בפן הכלכלי זה נראה מפחיד אפילו עוד יותר: מתחילת חודש בפברואר נרשמו למעלה מחצי מיליון מובטלים חדשים (הרף נחצה במוצ"ש 21/3/20), בקצב של אלפים בכל שעה באמצעות אתר שירות התעסוקה, כשההערכות מדברות כי מספר המובטלים יגיע לכמיליון! 

    זאת, מבלי לספור את העצמאים, המגזר שאין לו רשת ביטחון, כך שמדובר במאות אלפים נוספים שלא מסוגלים להתפרנס ומבלי יכולת לתפעל את העסקים שלהם. הבורסה צונחת וענפים שלמים נפגעים פגיעה של ממש. הפיד מייאש והחשש הוא מהשלכות בריאותיות משניות של המשבר כתוצאה מפחד, בדידות, לחץ ודיכאון. כך נולדות מחלות ממאירות.

    כמו במשל הצפרדעים וכד החלב, זה לא הזמן לשבת בבית, לכסוס ציפורניים בחרדה ולחכות שהמדינה תציל אותנו. מכאן נובע כי כל עסק וכל עובד צריכים "לחשב מסלול מחדש" ולתכנן איך לצלוח את המשבר, ברמה האישית, המשפחתית והעסקית. זה הזמן למנהיגות: אישית, משפחתית, עסקית-ניהולית.

    למאמר המלא ולקישורים נוספים

     

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

    הסתכלות אחרת על קורונה - הרב יובל אשרוב

    הסתכלות אחרת על קורונה - הרב יובל אשרוב
    הסתכלות שונה על מחלת הקורונה ועל תיאוריית החיידקים, והבנה עמוקה של תהליך המחלה וההחלמה באדם. עקבו אחרנו גם בפייסבוק: https://katzr.net/029fed עקבו אחרינו גם בסאונדקלאוד: https://katzr.net/ff42c4 עקבו אחרינו גם ביוטיוב:https://katzr.net/0a7f76

    פרק 11 - קורונה, איכון סלולרי, דליפות מידע, פרצות אבטחה ושאר מרעין בישין

    פרק 11 - קורונה, איכון סלולרי, דליפות מידע, פרצות אבטחה ושאר מרעין בישין

    הקורונה הביאה לנו איכון סלולרי על אזרחים רבים, דבר שבעקבותיו דנו בהצעות השונות להפחית את הפגיעה באזרחים ואת השימוש במידע לאחר מכן, בפירצת האבטחה שהיתה באפליקציית קורונ-אפ ששיחרר משרד הבריאות ובעקבותיה בעניינים שבסערת החדשות כבר שכחנו מקיומם: אלקטור, פנגו, פייבוקס, ולסיום זווית מעניינת שלנו על הבשורה הטובה של טרנד התביעות הייצוגיות לעולם פרצות האבטחה, בארץ ובעולם.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

    😷 סייבר-קורונה: המידע הרפואי שלכם דלף 🐱‍💻 סייברסייבר ע02פ20

    😷 סייבר-קורונה: המידע הרפואי שלכם דלף 🐱‍💻 סייברסייבר ע02פ20
    🧫 עשרות אלפי צילומי רנטגן, MRI, לייזר ו-CT עם פרטים אישיים של מטופלים ישראלים ואחרים דלפו בגלל אי-אבטחת תקן העברת תמונות רפואיות 🦠 גם יישומון קורונאפ של משרד הבריאות דלף 🌠 תלמידים סינים הפילו יישומון לימוד מהבית באמצעות מתקפת דירוגי כוכב אחד 🐱‍💻
    Logo

    © 2024 Podcastworld. All rights reserved

    Stay up to date

    For any inquiries, please email us at hello@podcastworld.io