האם אתם מוכנים לחג השבועות? צבי וילור צידון ומנדי טירנואר לומדים ביחד עם פרלמנט ניו יורק הלכות מעשיות לשבועות
תוכן עניינים
00:00 מילתא דבדיחותא לשבועות J
00:59 למה לומדים 14 הלכות בשבוע?
01:21 האם מניחים תפילין בשבועות?
01:45 עשבי בשמים ושושנים בבתי הכנסת
02:15 מצווה לקנות מתנות למשפחה
02:30 האם אומרים שהחיינו בשבועות?
03:00 מה עושים בחג השבועות?
03:50 למה נשארים ערים כל הלילה בשבועות?
05:23 האם להתפלל הנץ בחג השבועות?
06:24 חלב ובשר בשבועות
10:21 למה אוכלים מאכלי חלב בשבועות?
12:40 מה מקור המנהג ליום המים?
14:28 האם צריך לערוך מגבית צדקה לפני החג?
16:14 מה המצווה העיקרית בחג השבועות
18:00 למה קוראים לחג השבועות שבועות?
18:30 מה חגים שנקראים רגלים?
לא לשכוח לשתף
לתרום לרב שרגא חב"ד קווינס
https://www.chabadofqueens.com/shemchath-menachem/
#לג_בעומר #פסח_שני #14_מי_יודע
בחג השבועות לא מניחים תפילין, כמו בכל השבתות והחגים מדאורייתא (פסח, שבועות, סוכות וימים נוראים
שבועות זה יום טוב משמע כמעט כמו שבת
נוהגים לשטוח עשבי בשמים ושושנים בבתי הכנסת ובבתים לכבוד חג השבועות.
צריך לברך על חג השבועות ברכת "שהחיינו", ומברכים אותה בקידוש הלילה, ונשים שבירכו "שהחיינו" בהדלקת נרות אינן יכולות לברך "שהחיינו" אם מקדשות לעצמן. אמנם אם שומעות קידוש ממישהו אחר יכולות לענות אמן על ברכתו
חשיבות רבה ומעלה גדולה לעסוק בתורה ביום החג, ולא להעביר את היום כולו בשינה ומנוחה.
ראוי ורצוי לקרוא ביום חג השבועות בספר התהלים ומגילת רות, כי פטירת דוד המלך היתה ביום חג השבועות. וההילולא של הבעל שם טוב
נוהגים להיות ערים כל הלילה בחג השבועות, תיקון על זה שעם ישראל ביום מתן תורה ישנו בבתיהם. מובא בזוהר הקדוש דברים נפלאים על מי שזוכה להיות ניעור כל הלילה ולעסוק בתורה, שזוכה להיות כתוב בספר הזכרונות של הקב"ה, ומעטרים אותו בשבעים כתרים ועוד שבחים נפלאים. אך אם יושב בטל ומדבר דברי שיחה ואינו לומד, אין בזה שום מעלה, ועדיף שילמד מעט וילך לישון, ובמשך היום יעסוק יותר בתורה.
בלילה זה יכול האדם להמשיך אור הכתר העליון וכו'. וכל מי שעושה לימוד לילה זה כתיקונו, ניצול מכרת כל אותה השנה, ומובטח לו שישלים שנתו ולא יבוא לו כל נזק,
תפילת ותיקין היא מעלה חשובה, אך תפילה בכוונה וריכוז היא חיוב. ולכן אם אתה יודע שתתפלל טוב יותר לאחר השינה בודאי שהדבר מותר ואף רצוי
סעודת שבועות חלבית יש בכך כמה מנהגים ולכל מנהג יש מקום:
א. יש נוהגים לאכול באותה סעודה (ביום או בלילה) מאכלי חלב ובשר. כלומר אוכלים בתחילה מאכלי חלב, ולאחר מכן מנקים ושוטפים את הפה, מחליפים מפה, ואוכלים מאכלי בשר.
ב. יש נוהגים להפריד בין הסעודות, לאכול סעודה חלבית ולאחר שעה או חצי שעה סעודה בשרית.
ג. ויש נוהגים לאכול בסעודת הלילה מאכלי חלב ובסעודת שחרית מאכלי בשר.
יש לציין שהמנהג הרווח יותר הוא ג. או ב. וכן עדיף לעשות (ראה במקורות).
הערה
לאכול בשר זה המצווה בסעודות חלב הוא מנהג
כמה טעמים נאמרו בעניין המנהג לאכול מאכלי חלב בשבועות. ערוך השולחןמביא את הטעם שהתורה נמשלה לחלב ודבש, שנאמר: "דבש וחלב תחת לשונך". יש אומרים שיש בזה זכר למשה רבינו שביום זה משו אותו מהמים (לאחר שלושה חודשים שאמו הטמינה אותו) ולא רצה לינוק מחלב גויים אלא חלב יהודיות. יש אומרים שחלב בגימטריה ארבעים, זכר לארבעים יום שמשה רבינו עלה להר. ויש גם את הטעם שנצטוו ישראל באותו יום לאכול בשר רק עם שחיטה ומאחר ולא היה להם בשר שחוט וגם היו צריכים להכשיר את כל כליהם, אכלו חלב.
הרשמו לזריקת חסידות בערוצים השונים
לומדים יהדות וחסידות ברשת, הרשמו לערוץ היוטיוב, פייסבוק, ווצאפ ,פודקאסטים ועוד
https://heb.centernyc.com/zrikat
